אין יום אחר, אין כלום…הכל נגוז ואיננו, רק יום השישי בינינו!

בס"ד

יום השישי – רשרושי עלים ברוח, עם עצי תפוח, ימים ואגמים, ואנו משתוממים.

הנה הוא, יום מיוחד, הגיע לראש המצעד! מצעד הזמן והשגרה הצועדים בד בבד, אבל הם מקפצה אל עוד מימד, שבו הדברים קיימים לעד. זוכרים את זה?

זה כל עניין ספירת העומר! שיהיה כל יום מנוי ושמור אצלי כיום שבו כן חטפתי משהו, כן זכיתי בעוד נצח. למרות ההרגשה שהוא הלך לאיבוד. שהוא עוד החמצה, עוד תבוסה. לא! אני סופר ומייחד אותו בדעתי ונותן לו מקום בלבי על אפו ועל חמתו של היצר ("המת המאותת") המנסה לטשטש את האמת הענקית הזו שהיום הזה היה ונברא, התנוסס בארץ החיים ועשה את שלו, ולשכנע אותי שאני לוזר…

היום יום … לעומר!  מנוי וספור באוצרותיי!

הבה נזכר, מה החווייה הכי גדולה שהיתה לך בחיים?  קח זמן, קח זמן.

אה, well , זו שאלה בלתי אפשרית, היו כל כך הרבה…

נו, אם היו כל כך הרבה אז יהיו עוד! נכון?

מישהו מוכן להמר שתהיינה הפתעות ביום הזה?

אם אני לא מתעקש לחשוב חיובי גם כאשר לא בא לי, אני נבלע בנוף הפיזיקלי! (היה ואיננו…)

 

 

תגובות

  1. ברנע הגיב:
    ברנע

    הצדיק

    בשבת, הבת שלי סיפרה לאישתי, שהמורה סיפרה להם על צדיק אחד שהיה מעורר את אנשי קהילתו שהנה מגיע אורח שלא היה אף פעם ולא יהיה אף פעם אז אישתי אמרה לה הצדיק הזה , זה הרב אהרן בר…
    אז הנה זה בדוגמא חיה..


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345