כ"ח אייר: יום ירושלים! כ'מו ח'לום, באייר!

בס"ד

ירושלים נזכרת בתנ"ך כ 850 פעמים, וזה מרשים, עיר של געגועים למרומים, נפש וגוף זה את זה משלימים, דבקים בנעימים!

אך באופן מפתיע היא אינה מוזכרת בתורה. למרות שהיתה עיר ידועה באזור, ומוזכרת במקורות הסטוריים חיצוניים.

למה, באמת?

הרמב"ם מציע כמה סיבות. אחת מהן: כדי שהעמים היושבים בה ושאר עמי האיזור לא יתגברו להחזיק בה בהתאמצות יתירה ויאסרו מלחמת חורמה על המנסים לכובשה כאשר ילמדו לדעת שהיא העיר שבחר ה' לשום את שמו שם עד עולם.

ואנו למדים מכך שרצונו של הקב"ה הוא שהמהלכים של דברי ימי ישראל יתנהלו בדרך הטבע ככל הנגלה לעין, ואילו הסעייתא דשמייא תבוא באופן נסתר, מוסווית בדרכי העולם, בהתאם למאמצי ישראל להיות צבא השם עלי אדמות.

ולכן יש חום מעיק לפעמים בירושלים, ולפעמים קר מאוד, ועוד דברים כאלה שלכאורה אינם עולים בקנה אחד עם קדושתה ואהבתה, אך לעתיד לבוא, מבשר לנו הנביא ישעיהו, יהיו ענני כבוד גלויים מעל ירושלים לחדוות כל הלבבות. וכל העולם יתחרו ויתגודדו להסתופף מעט בצל הנצח.

שמעתי את הרב נוח ווינברג זת"ע מספר כיצד נפגש עם קבוצת מטיילים צעירים אמריקאים שהיגיעה לביקור בישיבת 'אש התורה', ובמהלך השיחה שאלו אותו מדוע ארץ ישראל נקראת 'ארץ הקודש' (הולילנד)? כי הם מטיילים כאן כבר שבועיים ולא ראו שום 'קודש', אז מדוע היא זכתה לשם הזה?

מה הייתם אתם עונים?

אז הוא החזיר להם בשאלה (כמו כל יהודי טוב), 'נעזוב לרגע את הנושא הזה, אבל אמרו לי האם ראיתם את הנבצולים על ההרים? האם נהניתם מהם? מה אתם אומרים עליהם?' אז הם שאלו פה אחד: מה זה נבצולים?! והוא ממשיך באי סבלנות, 'לא משנה עכשיו מה זה נבצולים, העיקר האם נהניתם מהם? איך הגבתם כאשר ראיתם אותם?

'אבל מה זה נבצולים?! איך נידע לומר לך מה ואיך, אם אנחנו לא יודעים מה זה?!'

'ומה זה קודש?' הוא שאל אותם.

והם נתקעו.

'מה זה קודש?', הוא המשיך, 'איך אתם יודעים שלא ראיתם קודש אם אתם לא יודעים מה זה? איך רואים קודש? האם רואים קודש בעיני בשר ודם?

'אתם יודעים', המשיך ואמר, 'שבהבדלה במוצאי שבת אנו אומרים "המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך". את ההבדלה בין אור לחושך, כלומר בין יום ולילה, רואים בעיניים, בוודאי, אבל, האם באותו אופן, באותן עיניים, רואים את ההבדלה בין קודש לחול? בוודאי שלא! ובכל זאת, נוסח הברכה שלנו אומר בפשטות ובביטחון שהם מובדלים ושונים באותה מידה, כלומר, יש הבדל מוחשי וגדול ביניהם. איך יודעים את זה?'

'אני אגיד לכם איך', סיפר הרב נוח, 'בואו לרחבת הכותל ביום ששי נאה אחד אחר הצהרים… יום צלול, לא חם לא קר, כאשר השמש מתחילה לשקוע והשבת הולכת ונכנסת, הלילה יורד… עמדו שם ואל תחשבו על שום דבר, רק נסו לספוג את האווירה…. הנוף מסביב, ההרים, השלווה, רחבת הכותל השקטה, אנשים טומנים את פניהם באבנים, שבת המלכה יורדת לאיטה על עיר האלוקים… העומק הנצחי, עטור ברזים, יאיר את לבבכם, העיניים הפנימיות, עיני הנשמה, תתחלנה להיפקח… יש לכם נשמה… תוך כמה דקות אתם תרגישו הרגשה שלא מהעולם הזה, אתם תיראו את הקדושה של הארץ, של ירושלים, של השבת… כדאי שתהדקו סביבכם את המעיל, כדי שרוחכם לא תתעופף לה…'

הו, ירושלים, ירושלים. אין מילים, אין מילים…

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345