עידן האדם (ב) – ה"דור האבוד" וה"שפעת הספרדית"

בס"ד

ה"דור האבוד" וה"שפעת הספרדית"

וודאי שכוונתי בפרקים אלה היא שנביט ממבט ציפור על אירועי מפתח – ולא סתם מפתח, אלא מפתח "מסטר" – נביט בזהות ה'חדשה' של האנושות ה'חדשה' שלנו היום. עצם הידיעה מפכחת ומאלפת, ובעיקר כאשר תקראו כאן (ואולי לראשונה) על מגפת שפעת אימתנית שפגעה בתבל ומלואה לפני כמאה שנה, ויש כאן המון חומר למחשבה.

הדור האבוד

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בניצחון של מדינות ההסכמה אבל היה זה ניצחון בגדר של 'עוד ניצחון כזה ואבדנו'. ממדי הקטל וההרס שחוללה המלחמה היו מחרידים. מתוך מעל 60 מיליון שגויסו כ-10 מיליון נהרגו, רובם צעירים (כמובן) וקורבנות המלחמה בקרב האוכלוסיה האזרחית באופן ישיר ובאופן עקיף עברו את ה 30 מיליון. הנזק הכלכלי המריא לטריליונים של דולרים. מספרים אלה היו ללא תקדים! דור שלם של אנשים צעירים (בעיקר בריטים, צרפתים וגרמנים) נספה ועבר מן העולם. הם כינו את שנות המלחמה "שנים אבודות" ואת בני דורם "הדור האבוד" – רבים מן החיילים חשו כי המדינאים והמפקדים הוליכו אותם שולל וכי המלחמה, אובדן החברים, הפציעות הקשות וסבל המשפחות היו לשווא.

המלחמה ארכה ארבע שנים. איש ממקבלי ההחלטות לא שיער בתחילתה שתהיה זו מלחמה כה ארוכה וכה רבת קורבנות. תפיסת המלחמה ב-1914 הייתה כמעט רומנטית, והכרזתה נענתה בהתלהבות רבה על ידי רבים. ההשקפה הרווחת הייתה שזו תהיה מלחמה קצרה של תמרונים ושל כמה פעולות זריזות ("ללמד את האויב לקח") והיא תסתיים בכניסה מהירה לבירת האויב, שיבה הביתה במצעד ניצחון ו"חזרה לחיים הרגילים". "כולם ידעו" ש"המלחמה תיגמר עד חג המולד".

[השקפות רומנטיות אלה התבטאו בין היתר בהפסקת אש ספונטנית בחג המולד של 1914. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמברערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני החלו לקשט את אזור הביצורים שלהם בבלגיה לכבוד החג. החיילים שמו נרות על העצים, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. החיילים משני הצבאות קבלו מתנות לחג המולד מהבית. לאחר ששני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו קבוצות של חיילים גרמנים ובריטים בכמה מקומות בשטח ההפקר והחליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות. הירי הארטילרי בגיזרה זו הופסק. הפסקת האש אפשרה לכוחות לאסוף גופות של לוחמים שניגפו בקרב ולהביא אותם לקבורה מאחורי קווי הלחימה. במקומות מסוימים בשטח ההפקר אף נערכו הלוויות משותפות. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, כאשר במקומות מסוימים אף נערכו משחקי כדורגל בין חיילי הצבא הגרמני והבריטי. הפסקת האש נמשכה ברוב האזורים עד סופו של ליל החג, אך במקומות מסוימים היא נמשכה עד ראש השנה הנוצרי. הפסקת האש אירעה למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים של הצבאות הלוחמים. בהמשך המלחמה מפקדי הצבאות החליטו כי אין לאפשר להפסקת אש שכזו לקרות שוב.]

על "הדור האבוד" נאמר כי הוא התפכח על ידי הטבח חסר התכלית של מלחמת העולם הראשונה. דור ציני, שבז למושגי המוסר והנימוס הוויקטוריאניים. הם חשו שהללו שייכים לעולם שחלף. הם כרגע נמצאים בפני נוף קיומי אחר, נוף מנבא רעות.

ההתנסות בזוועות המלחמה הובילה למעין טראומה לאומית קולקטיבית אצל כל המדינות המשתתפות. האופטימיות של שנות ראשית המאה (1900) פינתה את מקומה לתיסכול, דיכדוך ובילבול, דור החיילים ששב לביתו מעולם לא החלים מהחוויות שעבר. דבר זה נכון במיוחד לגבי צרפת, בה מספרים עצומים של צעירים נהרגו או נפצעו בזמן הסכסוך. במשך השנים הבאות, הפכה אומה זו לאובססיבית באבלה והקימה אלפי מפעלי הנצחה – מצבת זיכרון לכל כפר בצרפת.

מלחמת העולם הראשונה הייתה שונה מעימותים צבאיים קודמים: היה זה מפגש בין טכנולוגיה של המאה ה-20 עם מנטאליות וטקטיקות של המאה ה-19. במלחמה זו לחמו מיליוני חיילים בכל צד והאבדות היו עצומות, לרוב בשל כלי נשק יעילים יותר (מכונות ירייה, גז רעיל, טנקים וצוללות), שבהם נעשה שימוש בכמויות גדולות, כנגד טקטיקות שאבד עליהן הכלח.

'השפעת הספרדית'  [מועתק (בדילוגים) מהוויקיפדיה]

מקרה נפרד אך קשור היה מגפת "השפעת הגדולה". זן חדש של שפעת, שמקורו בארצות הברית (אולם כונה באופן מטעה "שפעת ספרדית") ונישא בטעות לאירופה עם הכוחות האמריקאים. המחלה התפשטה במהירות ביבשת אמריקה ואירופה, וקנתה אחיזה לבסוף בעולם כולו. מספר המתים המדויק אינו ידוע, אך ההערכה כי מדובר בכ-50 מיליון איש אינה נחשבת למוגזמת.

מגפת השפעת הספרדית הייתה מגפת שפעת מהקטלניות שידע העולם, ונגרמה על ידי זן אלים במיוחד של נגיף שפעת. שיא המגפה נמשך כשנה, מאפריל 1918 עד אפריל 1919, ועל פי מרבית ההערכות נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (מעל רבע מאוכלוסיית העולם באותה עת), ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון נפש. לכמה הערכות המספר היה גבוה בהרבה. לא יאומן, השם יצילנו.

המגפה פרצה בשנה האחרונה של מלחמת העולם הראשונה. למלחמה לא היה קשר ישיר להתפרצות השפעת, אך נראה שהתנאים שנוצרו במלחמה, כגון המגורים הצפופים ותנועת הכוחות ההמונית, האיצו את התפשטותה. ישנן הערכות כי מערכת החיסון של החיילים נחלשה כתוצאה מלחץ הקרבות ומהתקפות כימיות, וכך הפכו פגיעים יותר. במדינות ההסכמה קראו למגפה "השפעת הספרדית", בעיקר כי בספרד זכתה המגפה לפרסום גדול יותר מאשר בשאר העולם, היות שספרד לא השתתפה במלחמת העולם ולא פעלה בה צנזורה בזמן המלחמה. נוספה לכך העובדה שמלך ספרד אלפונסו השלושה עשר חלה במחלה בתחילת ההתפרצות, מה שגרם למחלה לקבל סיקור נרחב יותר במדינה. המגפה הייתה יוצאת דופן בכך שגרמה למותם של צעירים וכן של אנשים בריאים בדרך-כלל.

הדיווחים הראשונים על מחלת שפעת אלימה במיוחד הגיעו עוד בתחילת 1918 מארצות הברית. באפריל 1918 הכתה השפעת בצרפת ופגעה בחיילים אמריקאים, בריטים וצרפתים ובאוכלוסייה אזרחית. דיווחים ראשונים על מגפת שפעת בקנה מידה גדול החלו להגיע במאי 1918 מספרד, שבה, כמדינה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה, הייתה צנזורה מעטה יחסית בניגוד למדינות אחרות שהשתתפו במלחמה ושבהן הוצנעו הידיעות על המגפה. במגפה שפגעה בספרד דווח על 8 מיליון חולים במאי בלבד, בהם גם אלפונסו השלושה עשר מלך ספרד

הגל הראשון הכה באביב 1918, ולא היה קטלני משמעותית יותר משפעת עונתית רגילה. בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שככה, אולם בסוף אוגוסט הכה גל שני של המגפה, קטלני הרבה יותר, שאף התגבר בספטמבר ובאוקטובר. בשיאו של גל זה העריכו רשויות הבריאות הפרוסיות והשווייצריות כי שניים מכל שלושה אנשים חלו במחלה. המגפה פחתה בחורף 1918, בחודשים נובמבר ובדצמבר, אלא שאז פרץ גל שלישי שהכה מפברואר עד אפריל 1919. גל זה היה חלש מעט מהגל השני, אולי משום שבני אדם ששרדו במהלך הגל השני פיתחו חסינות, ולכן היו עמידים יותר בפני הנגיף שהגיע בגל השלישי.

בארצות הברית חלו במחלה כ-28% מהאוכלוסייה, ובין 500,000 ל-675,000 מתו. מספר החיילים האמריקאיים באירופה שמתו במגפה נאמד במספר דומה למספר האמריקאיים שנהרגו בקרבות מלחמת העולם הראשונה. בבריטניה גבתה המחלה את חייהם של 200,000 איש ובצרפת יותר מ-400,000 איש. כפרים שלמים נמחקו באלסקה ובדרום אפריקה. באוסטרליה נאמד מספר הקורבנות בכ-10,000 נפש, באיי פיג'י 14 אחוז מהאוכלוסייה מתו במהלך שבועיים בלבד, ובסמואה המערבית 22% מהאוכלוסייה. מספר המתים בהודו מוערך בכ-17 מיליון, כ-5% מאוכלוסייתה באותה עת. כמעט 22% מחיילי צבא הודו שנדבקו במחלה מתו ממנה, וכל זאת בשנה אחת בלבד.

אפילו במקומות שבהם הייתה התמותה נמוכה, הותירה המחלה אנשים רבים במצב של נכות קשה. מספרם של אלו היה כה גדול, עד שבמקומות רבים שותקו חיי היומיום. בקהילות מסוימות נסגרו כל החנויות, או שהלקוחות נדרשו שלא להיכנס לחנות אלא להשאיר את הזמנותיהם מחוץ לחנות. היו דיווחים רבים על מקומות שלא נותרו בהם עובדי בריאות שיוכלו לפקח על החולים כיוון שהעובדים עצמם חלו, והיו מקומות שבהם הקברנים לא היו מסוגלים לקבור את המתים. קברים המוניים נחפרו באמצעות מכונות ובמקומות רבים נקברו גופות ללא ארונות מתים.

המגפה הייתה יוצאת דופן בכך שגרמה למותם של צעירים בגילאי 20-40 וכן של אנשים בריאים בדרך-כלל, וזאת בניגוד לשפעת רגילה שהמתים ממנה הם בעיקר תינוקותקשישים וחולים כרוניים.

אנשים שלא הראו כל תסמיני מחלה היו עלולים להיתקף בשפעת באופן פתאומי, ובתוך שעות ספורות להיחלש עד כדי כך שלא יכלו ללכת. רבים מהחולים מתו יום למחרת הופעת התסמינים הראשונים. תסמיני המחלה כללו גון פנים כחול, ושיעול מלווה בדם שנגרם מפגיעה חמורה בריאות. בשלבים מאוחרים יותר גרם הווירוס לדימום בלתי נשלט שמילא את הריאות בדם וגרם לחנק.

מהירות התפשטותה של השפעת הספרדית מבוטאת בשיר ילדים שהיה מקובל בתקופה:

I had a little bird,
Its name was Enza.
I opened the window
and in-flu-enza.

ההיסטוריון גיא ביינר הראה שעל אף שייתכן שמגפת השפעת העולמית של 1918–1919 גרמה לשיעור תמותה יותר גדול מכל אירוע שנמשך פרק זמן דומה בכל תולדות האנושות, חקר השפעת הספרדית (שביינר מכנה "השפעת הגדולה") הוזנח במשך תקופה ארוכה, וקיבל תנופה רק לקראת סוף המאה ה-20

הערה: אנחנו: חברי משפחתי ואנכי לא ידענו מזה שום דבר עד שפרצה הקורונה! מעניין.

 

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345