הנה הוא חוזר: זוהר ברנע! רבותיי אתם חייבים לדעת – איך להיעלם בתוך המקווה!

בס"ד

 

איך הפשע המאורגן וסוכנויות ממשלתיות מעלימים גופות אחרי "הטיפול"?
שמים אותן באמבטיה וממלאים כל מיני חומרים כימיים שהגופה תתאכל לגמרי, כך אין שאריות מפלילות.

השבוע החלטתי, לכבוד משבר הקורונה, לפרגן לעצמי מנוי למקווה חדש. יש אצלנו מקווה "עולמי". אספר לכם איך נכנסים אליו ותבינו את כל השאר…
בשביל להיכנס, יש מכונה מיוחדת בכניסה שמזהה אותך לפי טביעות אצבעות. כמו סוכן ממשלתי או מנכ"ל חברת על, אתה שם את האצבע והופ, כל הדלתות נפתחות לפניך…

הבעיה היחידה, שבגלל חשש הקורונה, האחראים נקטו ביד קשה עם החיטוי. הטבילה במקווה בתור מנוי טרי, היתה טבילת אשששש …

היתרון שאין לי יותר חשש לשום חיי-דק, גם סוגי הפטריות והאגזמה אפילו הרדומות ביותר הוכחדו, החסרון שיחד איתם נעלמו לי חלקים בלתי נפרדים (לשעבר) מהגוף…

חזרתי הביתה עם חזות חדשה, כמו דוד המלך, שהיה אדמוני שיער וכחול עיניים…כך אני חזרתי כחול שיער ואדמוני עיניים….וגם אדום בעוד חלקים בגוף..

אני די משוכנע שראיתי אנשים נוספים נכנסים למקווה, אבל לא ראיתי אף אחד יוצא…זה יכול להיות בגלל שתי סיבות- אחת, הגוף שלי היה יותר עמיד לתמיסה הנ"ל מאלו שאינם אתנו עוד, או בגלל שלא ראיתי דבר משך כמה שעות, חוץ מערפל סמיך ואוירה מסוחררת של פורים בראשי, "שיכור ולא מיין", הריח היה לעומת זאת 100% של נקיונות לפסח…

לא זוכר בדיוק איך הגעתי הביתה, אבל אני משוכנע שבתהליך, פיל אדום עם שערות כחולות העמיס אותי על גבו ועף עד למשכני. מה שנראה לי הזוי לגמרי בזמנו! שכן איך יכול להיות פיל עם שערות כחולות?!

תכלס אני לא יכול כעת להכנס יותר למקווה הזה. לא נשארו לי טביעות אצבעות…מאידך אני מוכן לפסח ונקי מקורונה וגם מתווי פנים…

רגע לא לצחוק עלי, אי"ה, תיכף יבוא הקישור לשמחת המצוות.

כידוע הדבר הכי יקר בעולם זה לשמוח עם המצוות והיהדות שלנו וכגודל יקר ערך הדבר כך המניעות העומדות לפנינו למונענו, אחרת לא היתה בחירה..
כתוב בספרים שאם אדם היה רואה מה נעשה עם מצווה אחת קטנה שהוא עושה, היה "משתגע" מרוב שמחה, יוצא מדעתו, זאת אומרת שזו רחמנות גדולה שלא מראים לנו מהשמיים מה באמת נעשה עם המצוות שלנו . וכמובן שאז גם היה נעלם השכר שלנו, כי מי משוגע מספיק, לא ללכת לקחת את הפרס הגדול אחרי הזכיה?? זכית בלוטו? ואתה לא הולך לקחת את הפרס?? זה סימן שאתה לא מבין כמה חשוב הפרס כי אם היית יודע מה האפשרויות החדשות שמביא עימו המליארד $ היית בוודאי רץ בלי מניעות לאסוף את הזכות.
וגם הפוך כתוב: אם אדם היה רואה מה נעשה מעברה קטנה שלו, בלי להפחיד, היה יוצא מדעתו ועדיף לא להרחיב. אז גם לא היתה לנו בחירה – היינו מפחדים לעשות עברה יותר ממה שהיפוכונדר מפחד מקורונה..

ומהיכן נקבל את הכח לעמוד מול המניעות, מול המשיכות של התאוות, מול המשיכות של העולם?

את הכח הנ"ל יש כמה וכמה אפשרויות לנטרל, ואז לשמוח במצווה יהיה קל יותר. אבל חייבם להתאמץ, חייבים לשבור את המניעות.
אבל מאיפה מתחילים שאין כח בכלל…שרק שומעים כל היום קול שאומר לך :
"שכח מהתורה ומהמצוות, הן לא יתנו לך כלום"
"העיקר להצליח בחברה, להיות מסודר"  וכו'

תכלס העיקר שתהיה עצוב…שלא יהיה לך כח לשמוח "בגרוש", שתרגיש שאתה לא יותר מייתוש, והתקווה תהיה בטישטוש..אז מאיפה מקבלים מוח וכח ואפרוח? (אפרוח קונים בחנות חיות אז לפחות את זה פתרנו.. אשתי שואלת איפה משיגים ביצים, אם משהו יודע??- בזמן המשבר של הקורונה..)

אז ההתחלה היא מטהרה, מקווה (לגברים, האמת שחיפשתי לקשר את ענין המקווה מקודם) ונטילת ידיים לכל אחד ואחת (בפרט בזמן של מגפות ומחלות שמתגברים מעבר לרגיל) הם נותנים גם טהרה רוחנית.

מקווה- שנכנסים לתוכו עם כל הגוף, ובעיקר שיורדים מתחת למים ומתבטלים למציאות של אמונה בה', בלי שום הבל, אויר או ריח של העולם הזה, אפילו לכמה שניות פועל פלאים ומטהר לנו את השטח להתחיל מיד אח"כ בהתחלה חדשה. הסיכוי שלנו להצליח משתפר ללא היכר.

נטילת ידיים- הידיים מסמלות את העשיה, "כוחי ועוצם ידי".
דווקא אותן אנו מטהרים, שוטפים לכבוד ה'. המים מסמלים את התורה. צריך לשטוף את "הידיים" עם רעיונות איך להתקרב לה' ולשמוח בו ובמצוותיו ית'.

התורה כשלעצמה היא כולה קודש והמצווה גם היא ולימוד התורה וקיום מצוותיה יוצרים כוחות חדשים בעולם להתמודד עם המשיכות האחרות, כחות אלו נקראים מלאכים. אנו בוראים מלאכים, למלאכים הללו יש יותר כח ככל שהתורה והמצווה שלנו יותר שמחה ומזוככת, בהירה.

התקווה שלנו היא "לשטוף" את עצמנו עם מים רוחנים ומה שיותר. צריך להתפלל רבות לה' שיעזור לנו להבין מהתורה איך אפשר לישם את מה שלמדנו, איך אפשר לחיות חיים שמחים של דבקות בה' ושמחת המצוות. זה נקרא לחדש בתורה, לזכות לביאורי התורה.

כל אחד יודע ששעה התבודדות זה נפלא, מעלה עליונה, ויזכה בזכות התמדתו לכל טוב בזה ובבא… צריך לדלות מים מבארה של מרים, לשפוך את הלב בתפילה אמיתית. ככל שהתפילה והבקשה יהיו יותר כנים, בהביננו את מצבנו העגום שאנו מריצים את חיינו לכיוון הלא נכון. וככל שהצעקה תהיה יותר אמיתית, מלב כואב.. כך יושפע עלינו יותר שפע של רחמים ונקבל כח ("מלאכים") יותר חזק לזכות לביאור התורה- לזכות מלימוד תורתנו ומקיום מצוותנו לשמוח בה' ובתורה עד כדי כך ש"הדיבורים של היצר הרע" לא יכנסו באזננו, עד…
שנגיע ליעד המיוחל! לזכות לחיים נצחיים!

הכל מתחיל מטהרה, טהרה גשמית, טהרת הנפש וטהרה רוחנית.

ולסיום בלי לאיים, אני רק אומר, אם המאפיה או איזה אירגון ממשלתי יתפסו את עבדללה או מוחמד כל שהם ויכניסו אותו למקווה שלנו, אז אם הוא לא יצא מהמקווה שלא ירוץ אלי ויגיד לי איפה הפיל הכחול…(שיתעורר מהחלום שלו אין דבר כזה פילים כחולים, יש אדומים..עם שערות כחולות…)

אז בינתיים כל הישועות ושלא תצטרכו להעלים גופות ושלא יעלימו אותנו..

אי"ה יותר מאוחר אספר לכם איך הפכתי להיות מואזין ואיך למדתי לנגן על אקורדיון, עד אז חיזקו ואימצו ואל תשכחו לטפל בגופה שלכם..

זוהר ברנע

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345