יום הששי! יום אחד מיוחד, בא יום הששי, בא גד! י"ט בשבט: ט'לפון י'שיר.

בס"ד

אז איך המסע במנהרת הזמן? קבלו קריצה במזומן! קבלו עוד אחת בעין השנייה. יופי, החזירו חיוך… כבר עשינו משהו! לא סתם התניעו את הקרוסלה הזו היום בשמי שמינו, מסתבר שזה לכבודנו ואנו כבר לא כמו יצורים מכוכב אחר – אנו מכירים את כללי המשחק: חייכנו בלב המיצר – גילינו את האוצר. כי, הנה, הגשר, גשר חוצה חיים, הולך וצר (כמו השבילים בין המציבות בבתי העלמין ההולכים ונעלמים שכבר אין מקום לדרוך – אלה הררי הייאוש שלא נותנים לך לזוז) ונדמה שלא נוכל לעבור בו. נדמה שאנו עומדים להתקע בעמק הבכא. אבל, ראו! חיוך אחד רחב – סלל שביל אל המרחב! כל הייאוש עם כל הלגיון היה כולו דמיון!

אלא ש… אהה! זה לא יאומן כיצד אותו דמיון נרקם מיד מחדש, אמתי כביום היוולדו. אותו תעתוע של ניסיון, מופיע שוב על פני כל הגיליון, כמו גידול ממאיר – אבל, הנה, יש עוד חיוך שעל קצה השפתיים מאיר…

כך עוברים הימים עלילה אחר עלילה, אנו אוספים רגעים של חיים אל תוך הסלסילה, כדי שיהיה לנו עם מה לחיות כאשר תיתום הצלילה: כאשר הגרגיר האחרון ייפול ושעון החול יתהפך לשעון קודש.

 

 

 

 

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345