יום ראשון. סתם יום של חול? עם בוקר כחול? לא! אלא אחד מימי אלול. ח' אלול!

בס"ד

ידענו על בואו זה עידן ועידנים אעפ"כ זה לא דומה למפגש פנים אל פנים. 

למה?

כי החיים הם נס. ואין סומכים על הנס. עכשיו שהגיע שפע חדש של חיים (שבוע טוב!) אנו מתעוררים לעשות משהו כדי ליהנות מהם. אנחנו לא תולים תקוותנו בהרגשות חיים לא ברורות שתתעוררנה על פי סיבות פיזיקליות. אלא… ואו… לפנינו חיים עצומים שהתגלגלו אלינו הבוקר והם בעליל נס… קדימה! לא סומכים על הנס! אנו, איך שאנו, מתעוררים לחיות את השבוע החדש. מסתכלים מחדש על בשורת העננים והצפת האור, על המים הזורמים ועל הבריות עם העיניים הערניות, על הספרים ועל… היי, מה זה… שירים? יופי, החיים מתעוררים!

באמת, אנו הכי מצליחים בעולם! Winners! לא ניתן לשער את הרווחים שלנו. אין כל כך הרבה אפסים בכל ארצות הברית כדי לחשב את הטריליונים שאנו זוכים בעד מצווה אחת. כי כל מצוה היא רצון השם ממש וכאשר קיימנו אותה עשינו נחת רוח לקב"ה, העלינו את הניצוצות הנפולים והכנענו את הסטרא אחרא. וזה לא יאומן. איך זכינו?! אנו מאמינים שהשעות המסומנות בשעון הן בעיקר כדי שנוכל לדעת כמה זמן קפצתי בלבי משמחה היום.

כי המציאות של הקדושה באדם, כלומר, השראת השכינה באדם – מה שבאמת צריך להישאר בעקבות הבחירה בקרבה אל השם – זו מן רוח טובה של 'מי ידמה לנו ומי ישווה לנו'. ומי שעדיין לא על כנפי הרוח הזו יסגל לעצמו את דרכי השמחה מהר ויתעורר להשתנות בעניין זה.

רצון השם בבריאה היה שהנשמה תרד אל נופי הטרדות והעצבות: אל כל ענייני הבית והפרנסה ועול הקמת המשפחה, ותמצא שם אהבה מסותרת, מנגינה של אמונה. אבל הרבה בעולם לא רוצים להיכנס לשם ונשארים, לדוגמא, רווקים. הם מעין כופרים בעיקר. כי הדברים האלה הם עיקר צורת האדם וכשאתה פוגע בהם, רק מזיז אותם קצת, אתה חולק על רצון השם שברא עולם כזה שבו ניתן להפוך עניינים של יגון ואנחה לעניינים של ששון ושמחה. ואילו, ככל שאתה כן נכנס בעובי הקורה אתה הופך שותף לחגיגת הנצח של שיבת הניצוצות הקדושים מתהום העצבות אל מרומי כס המלכות.

העולם מרמה אותנו מאד בכך שנדמה לנו שעבודת השמחה היא פרפראות לעיקר. האמת היא שהיא עיקר העבודה. ואין השמחה רק הרגשה טובה המתעוררת כאשר הצלחת במשהו, ואם לא הצלחת אתה לוקח תרופות… היא אינה סתם דבר חביב וראוי, דבר מדברי הרשות. לא! יש להתמקד בה. לחשוב אודותיה, למצוא דרכים להפוך יגון ואנחה לששון ושמחה. כאן תוקף האמונה! כאן קבלת עול מלכות שמים!

וכאשר האדם נמצא רוב היום במצב של ריקנות סתמית זו באמת פריקת עול… ובימינו זה כבר נראה כאילו 'הבעל-דבר' ריסס ספריי של עצבות על רוב בני האדם כמו שמרססים על [] וכולם מסתובבים, מתנודדים כזה… השם יזכנו להתחיל לעבוד על זה, וגם להיות בשמחה שאנו עובדים על זה, וישפיע עלינו את מידות הרחמים ונתחיל להיות אנשים חיים. אמן.

 

תגובות

  1. זוהר באלול הגיב:
    זוהר באלול

    PERFECT

    "אין כל כך הרבה אפסים בכל ארצות הברית כדי לחשב את הטריליונים שאנו זוכים בעד מצווה אחת." חחחח גדול!
    וכן כל המאמר ,
    הנה סיפור השגחה ניסית:
    קראתי את הפינה האישית היום, והנה כתובים שם דברים שאי אפשר לתארם במילים, אילו כל הימים היו רוחב הפס של האינטרנט, וכל האגמים מסכים ומקלדות וגו' לא הייתי יכול לתאר את הנאתי הרוחנית מהפינה האישית, איך ה' ריחם עלי שזכיתי לקרוא דיבורים נפלאים כאלו?
    כל הישועות


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345