יום שלישי, פעמיים כי טוב אמר קדושי. ט"ו בכסלו היום, לא חלום!

בס"ד

בוקר טוב, עדיין לא שבת. אבל אני יכול לארגן לעצמי שבת גם עכשיו!

בכל רגע, באמצע היום, בלב הלילה, בדרך, בעבודה, אני יכול לעשות לעצמי שבת. איזו מתנה! איזו ברייה מיוחדת, מופלאה, אני! תחשבו על זה. בכל פעם שאני מתגעגע, נזכר, מרגיש רחוק, מאויים, אני לוקח את לבי ו… הופ! כרגע, בקפיצת דרך הכי מדהימה, אני מול נחמתי, שמחתי, גאולתי. אני יכול לצאת  מנוף הדינים שנקלעתי אליו (כי לא נזהרתי שלא להתקרב אליהם) ולהמלט מן הקלעים הפיזיקלים (וכל ההגיון שמחזיק אותם) אל 'שיוויתי השם לנגדי'. כגון, להחיות את עצמי עם איזה פסוק שאני אוהב, לצייר אותו בלבי… (וזה אמתי אמתי, שלא תהיינה אי הבנות) או להרהר בחיבה באיזה מאמר חז"ל בונה אמונה, או להיזכר במוחש באיזו דמות שזוקפת את קומת האדם…

וליציאת מצרים הפרטית, הנהדרת הזו, לא צריך הרבה זמן, היא נעשית בהרף עיין.

בשבת, כולנו יודעים: אדם מכריז בכל רגע בפני טריליונים בריות נשגבות – 'השם ברא את העולם'!

האם זה קורה גם ברגעים האלה של שבת מאולתרת, פרטית כזו?

תגובות

  1. נאוה הגיב:
    נאוה

    מקסים!!!

    רעיון נפלא!!!


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345