יום הששי, הפח נשמה בעפר גושי! כ"ח במנחם אב, ר"ת: כ'יף ח'יים!

בס"ד

והיום, עוד מערכה על כיסא המלוכה!

ומי ימלוך היום? צור הלב, טוהר הרעיון – או הפחדים ילידי הדמיון? את מי נשמע? את הנשמה – או את מהומת גויי האדמה? אחרי מי נלך ? אחר תרועת השיכורים – או אחר ספר הספרים?

מי מהמר על תוצאות היום הזה?

יום הששי, ועוד מעט שבת שבו נאמר:

'וכבדתו מעשות דרכיך…' פסוק ידוע מהנביא. ופירושו: אם אתה מבקש להוסיף כבוד לשבת – חדל מעשות כהרגלך! כלומר, כבוד השבת תלוי בכך שתצליח לשנות את דרכך. נו, מהי אותה הדרך שעליך לשנות?

אומרים החסידים שדרכנו הרגילה, ברירת המחדל שלנו, היא להתייאש צ'יק צ'ק! אם משהו לא מסתדר לנו אנו מהר מתערערים, מרימים ידיים, חדלים לעשות את מה שעדיין אפשר לעשות. אם יש איזה נסיון לא צפוי (ותמיד יש) אנו מיד נכנסים לחלישות הדעת, לטינה ולתבערה… אבל, כבוד ה' יגדל מאוד היום אם לא נלך בדרכנו זו! אם נעשה מאמץ להגמל מן ההרגל הזה – ולו לכבוד שבת. אם נתגבר להיכנס אל מצב רוח של אחד שאוסף יהלומים, וגם יודע שיש הרבה מהם בסביבה רק צריך להתגבר כדי לאסוף אותם, אבל מדובר ביהלומים! כדאי! לכן הוא לא בבלבול אלא אוזר מתניו ומשנן: 'הכל לטובה' ואוסף… ועוד פעם: 'הכל לטובה' ואוסף…

הוא נזכר, הוא משנן ומבטיח לעצמו: אם לא הולך עכשיו, ילך מחר. כואב היום? זה יעבור! וגם יהיה עוד משהו להודות עליו… וזה שיש למי להודות, זה כיף גדול. ואולי הכי גדול. כמו שאנו אומרים 'מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך'. ואני – אוסף יהלומים אני! אני לא איזה צועני נווד… אני כוכב נולד! אני הברווזון המכוער, שהבין שהוא תפארת הנהר.

כך חושב אדם נורמלי. כך מרגיש יהודי! אתה עובד את השם? זה הדבר הכי נפלא עלי אדמות! אתה מקיים מצוות? זה באמת זה! זה הפסגה! כל השאר, יסתדר! אבל… אבל… מי ערב שיסתדר? מי ערב שמצב הרוח ישורר? שהמלחמה תיגמר?

השמים והארץ ערבים! 'האזינו השמים…ותשמע הארץ…יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי'. משה רבנו נתן לנו ערבים אדירים, זוכרים? האזינו השמיים ושמעי הארץ! היו עדים בדבר שאני מבטיח להם, שאני מודיע להם, שהתורה הזו שנתתי להם היא כמו טל ומטר! היא תצמיח אותם. היא תגביה אותם לתלפיות, למדליות, לפרי-פרות חיוכים ובשורות, תשלוף אותם מסירחון האדמה… ובכן, הנה העדים והערבים שלנו מעלינו ומתחתינו: ענקים, מרהיבים, האם אנו מקשיבים להם? כשם שאנו קיימים, כך הם קיימים ומגידים עדותם! אנו היחידים על בימת העולם הזוכים לשמוע את העדות הזו. אשרינו.

סוף דבר, לא משנה. מתחילים מעכשיו לשנות את דרכנו לכבוד נותן השבת והתורה והנשמה היתרה. מעתה עיקר דרכנו זו השמחה! מבקשים דרך ועצה להיות נאמנים ומתמידים בה. לא כל רגע משתנים אלא שמחים כראוי לתכשיטנים הזוכים לכתר המצליחנים.

יש לנו יהלומי צמרת בתיבה שלנו: הברכות שלנו. הסידור. ספרי הלימוד. החיוכים שלנו. ממש סידרת יהלומים נוצצת. הכוח להפנות הצידה את העיניים או להסיח את המחשבה. או, הו, אלו יהלומים נדירים בעולם. הפעולה הפשוטה להתרכז ולחשוב מחשבה של אמונה, כגון: 'השם אתה אתי ביום הזה. אתה בראת עולם שלם בתוכי, מסביבי, אני בהלם…' או, הו, אלה יהלומים שנוצצים למרחוק, נרות התמיד, 'להט היהלום המתנוצץ'.

שאבאס שלום

אהרן בר

תגובות

  1. רן הגיב:
    רן

    jewish

    jewish in the Sky with Diamonds


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345