ז' בניסן, והלב ממריא כמו טיסן! יום השישי, השב כוחי ורוח קדשי. הנה, נעשה מבוקשי – שבת הגדול!

נו, קנית כבר יין לארבע כוסות?

כתב המדען הפופולרי ריצ'רד פיינמן (לפני כעשרים וחמש שנים)"משורר פעם אמר, 'כל היקום הוא כוס של יין'. כנראה שלעולם לא נדע מה הוא התכוון כי משוררים לא כותבים כדי שיבינו אותם. אבל זה נכון שאם נסתכל בכוס יין מקרוב, נראה את היקום כולו: יש את הדברים של הפיזיקה – הנוזל המתאבך ומתאדה, תלוי במזג האויר וברוח. ההשתקפויות בזכוכית, והדמיון שלנו משלים את האטומים. הזכוכית היא זיקוק של סלעי האדמה, ובמבנה שלה אנו רואים את סודות גיל היקום והתהוות הכוכבים.

איזו תצוגה מוזרה של כימיקלים יש ביין? כיצד הם נהיו? יש שם את התוססנים, את האינזימים, את חלקי היסוד ואת המוצרים. שם ביין נמצאת ההכללה הגדולה: כל החיים הם תהליך של תסיסה. אין אחד היכול לגלות את הכימייה של היין מבלי לגלות, כפי שעשה לואי פסטר, את הסיבה להרבה מחלות.

כמה חיה ועמוקה היא אדמומיות היין, דוחקת את נוכחותה אל ההכרה המתבוננת בה! אם הנפשות הקטנות שלנו, בשל איזו נוחות, מחלקות את כוס היין הזה, היקום הזה, לחלקים – פיזיקה, ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, פסיכולוגיה, וכן הלאה – יש לזכור שהטבע לא יודע את זה! אז הבה נרכיב את הכול חזרה ולא נשכח סוף סוף למה זה מיועד. הבה ניתן לזה להעניק לנו עוד תענוג אחרון, נשתה את הכוס ונשכח מהכל."

הוא כנראה מתכוון להזכיר לנו שכל הפעילות המדעית הנה פעילות לא ריאלית, כלומר, היא מנותקת מחווית החיים המיידיים. היא כמובן חשובה ומשפיעה על האופן בו אנו מפרשים את החיים, אך אינה חלק מהם, ואסור לנו לתת לה לטשטש את המגע שלנו עם המציאות. המציאות גדולה בהרבה מכל העולה ומתקבץ מכל ספרי הלימוד והמחקרים. כך גם התורה, להבדיל, נקראת 'משיבת נפש' (תהלים י"ט), היא משיבה את הנפש אל השלמות, אל החוויה, אל העצמה הענקית של החיים הגדולה בהרבה מכל הפרטים, רסיסי החיים והתלמים שאליהם נקלעה הנפש… הנפש הלכה לאיבוד בהמון אי שם, תועה, מפוצלת, בודדה, מול אימת ייאוש וניכור… והתורה מקבצת אותה מחדש.

חוויית השיא של החיים היהודיים היא ליל הסדר. פרטים אינספור עוזרים להחיות אותה שוב אל מלוא הודה, פלא בשורתה, תדהמת עלילתה… והם, הפרטים, אינם אלא השתדלויות קטנות מצדנו, שורת תווים אחת דקיקה המעוררת את הסימפוניה האלוקית הנוראה – גילוי שכינה.

והיום נקבל את פני שבת הגדול. מה פירוש הגדול? מה כבר אפשר להוסיף על השבת? יותר לאכול? רחמנות! אין כבר מיטות בבתי חולים. יותר לישון? אז זה יהפוך ל- חלום הגדול. ללכת לשיעור של הרב? יש מצב. אבל בדרך כלל הוא במזרח ואני במערב. אז מה גדול בשבת הזו?

אני חושב שיש בשבת הזו ראייה למנהג האשכנזים.

האשכנזים נוהגים לחגוג את השבת שלפני הבר-מצוה או השבת שלפני החתונה כשבת העליה לתורה או שבת-חתן. למה? כנראה שהשבת שלפני האירוע, היא הנותנת לנער כוח לגדול ולהתבגר מאחד שאין בו דעת לאחד שהוא בר דעת, או במקרה של החתן הוא מקבל כוח להחליף סקאלה מאחד שהוא חצויי לאחד שהוא שלם. זה נעשה, כנראה, בזכות השבת. בזכות הכוח המיוחד שהיא מעניקה לימים שמשתלשלים ממנה, אותו שבוע שנולד מכוחה.

אז השבת הזו, שעומדת על הסף, חברים, נתנה לנו כוח לגדול, להתבגר, להקיץ מן השכרות והעוורון החוגגים סביב, היתה גנוזה בה דעת נצחית: 'אתה הראית לדעת כי השם הוא האלוקים אין עוד מלבדו'. זו ידיעה של גדולים, ידיעה של מבוגרים, של כאלה שעומדים עם שני רגליים על האדמה הפלאית וראשם בשמים. הכל מכוח השבת הזו – יום יציאת מצרים הנורא היה גנוז בה. לכן היא שבת הגדול.

אז גם היין המיסטורי וגם השבת הגדולה הזו, יחד עם סיפור יציאת מצרים המדהים, מדהים, ועם הרפואה הסגולית של המצה ישתפו פעולה בליל הסדר לשלוף אותנו מן הילדותיות המופקרת ומן היותנו עלעלים נסחפים בסופת הכפירה הנושבת בעולם, ונצא אל החירות של אנשים גדולים! החירות המאושרת הנישאת על גלי האמונה – אמונה בהשגחה פרטית והיותנו בני אל חי להעניק לעולם הזה את תפארתו.

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345