יום שני כ"ז תשרי: כ'ל ז'מן שהנר דולק אפשר לתקן!

בס"ד

חיוך של חיים

מיומן חשבון נפש שלי לפני שנים

היום הגיע אלינו, למרכז קירוב בגילה, אחד, שלמה סימן טוב שמו. שבור ורצוץ, מדבר לעצמו, עלוב, נגעל מעצמו, לא רואה שום תועלת בתקשורת עם אחרים, סגור ומסוגר, אפל ולא מאופס אבל ניכר בו שהוא בחור פקח…

מתלונן מדוע הוא עדיין חי, למה השם נתן לו להרוס את עצמו ולהרוס אחרים, הוא בחושך, רע לו, רע לו…

'בן כמה אתה?', אני שואל אותו.

'אני כבר מת!' הוא עונה. 'כולי טינופת, כולי זימה, כולי בצק של תאוות.'

'מה לדעתך השם רוצה ממך?'

'רוצה לקחת אותי'.

האם הוא מכור לסמים? אני שואל את עצמי. או אולי איזו בעיה נפשית? ואני מחפש  קצה חוט אליו…

ואז נכנסים שניים, בעלי תשובה מפורסמים מאוד באזור גילה (אחד מהם, בעיקר, מוכר וחביב עלי), שני אחים שמקדישים את רוב מרצם לקירוב בני נוער מהשכונה… הם חסידים, כלומר, פאות לא מסודרות, כיפות לבנות סרוגות גדולות, מעילים ארוכים שלומפרים. הם היו דמויות ידועות בעולם נוער השוליים של גילה לפני שנים (ואפילו יותר מזה), ועכשיו הם שמעו עליו ובאו לראות אם שייך לקחת אותו לישיבה שלהם. אין לו איפה להיות…

ואני אומר לעצמי: מה כבר אפשר לעשות איתו בישיבה? אבל הם מסתכלים בו… רציניים… בעיקר הגדול מן השנים, פנים מאירות, שמחות כאלה, ערניות להפליא, מסתכל בו רגע ארוך, בוחן אותו בעיון, שואל שאלה קטנה, רציני מאוד, ועוד אחת… ואז, מחייך חיוך רחב.

הדיאגנוזה נגמרה.

'ניקח אותך', הוא אומר. 'אתה תהיה בסדר, אל תדאג, תהיה מאה אחוז!'.

'אני?!, מי אני?! לא נשאר ממני כלום. אני כבר לא פה!'

'אל תדאג אחי, אנחנו היינו יותר נמוך ממך. תאמין לי', והוא מתכוון ברצינות.

ואני, בבת אחת נמלאתי שמחה כזו. הוא דיבר בביטחון פשוט וקולח כזה. והוא גם סיפר לו סיפור נפלא על רב נתן מברסלב שחלם מן 'חלום סולם' משלו קודם ההתקרבות לרב נחמן, סיפור מחזק להפליא…

באותם ימים היה רב נתן לקראת גיל העשרים והיה צמא ובוער מאוד להתקרב אל השם. הוא חיפש וחיפש בכמה דרכים אחר אותו אחד שיעורר בו השראה, שידריך אותו, שיהיה העזר שנשלח משמים לזה הבא להיטהר ולא מצא. ורוחו נפלה מאוד…

בחלומו הוא רואה עצמו למרגלות סולם שראשו מגיע למקום שאליו הוא צריך להגיע. והוא מטפס כמה שלבים ונופל. וקם ומטפס שוב ומגיע גבוה יותר, ונופל. הוא קם ושב ומטפס עד שכמעט הגיע למעלה ואז נופל נפילה גדולה וכואבת ו… נשאר לשכב. הוא כבר לא מתכוון לטפס עוד… והנה בא אדם אחד שאינו מכיר ונוגע בו ואומר לו בעדינות, 'קום, טפס!'. והוא אינו מגיב. ושוב אותו אחד: 'נו, קום, למה תשכב, נסה עוד פעם.'

והוא קם ואחז שוב בסולם וטיפס ועלה עד למעלה!

כאשר יותר מאוחר, לקראת ראש השנה, נסע נתן הצעיר לראשונה אל רב נחמן (שהגיע להסתופף בעיר ברסלב, קרוב למקום מגוריו של רב נתן) מיד כאשר ראה את פניו הכיר בו את אותו אחד מהחלום…

זה היה הסיפור שסיפרו אותם שניים לגבר הצעיר שהצטנף בתוך עצמו כקיפוד שם במרכז לקירוב של 'לב לאחים' בגילה.

ואחר כך הם הלכו, והמשכתי אני לדבר איתו ביתר שחרור וחירות עד שהוא…חייך! כן, הוא חייך. זה היה אמנם לרגע קצר, אבל זה היה חיוך אמתי של חיים.

נו, מה אתנו?!

 

 

 

 

 

 

תגובות

  1. רן פ הגיב:
    רן פ

    כותרת

    אבל מה הוא שאל אותו ???


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345