יום שלישי, היה שלום חודש שבט, עמדת לצדנו ללא חת!

בס"ד

היה שלום חודש שבט, אתה כבר מפנה את הגב, היית נחל לא אכזב,

היה שלום ירח בשמים סואנים, את פניך ראינו בין העננים, פעמים מאירים, פעמים נסתרים,

הלוך הלכת ונמלאת, ואז שוב רזית עד שאת גבך הפנית ואל השמש פנית…

ואתה, לבי, בקש גם אתה את השמש שלך, בקע את השחקים, 

יאבדו מקרבך כל עמלקים, כי שמש ומגן ה' אלוקים.

וקרא זה אל זה ואמר: אדר! אדר! אדר!

משהו ששמעתי בשם הרבי מלובאביץ זכרונו לברכה, מהולל שמו בכל הממלכה:

שבשנה שיש לנו שני חודשי אדר שבהם מרבים בשמחה, יחד הם ששים ימי שמחה*,

ואז, אמר הרבי, העצבות בטלה בששיםיש!!

ואני מוסיף, שכאשר יש רק חודש אחד לעשות את זה אז עושים מאמץ כפול. נכון? שלוש… ארבע!

שווה לחיות בשביל נחמה ותקווה כזו! קדימה, יש אור ירוק להשתולל משמחה. לא חוזרים אל העצבות. רק לא זה!

* (למרות שאדר ב' הוא תמיד 29 יום, אבל יש לנו את ל' שבט שהוא אדר"ח אדר א, אז צדק הרבי).

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345