יום שלישי: י"ט בכסלו! לחיים!

בס"ד

חני ווינרוט ז"ל אמרה בראיון עם קובי מידן: "להיות מאושרת זה לא תמיד לעשות את הדבר שמביא שמחה, אלא להיות מדוייקת לאותו הרגע". וכוונתה להיות קשובה אל מה שנפשה מספרת לה כרגע ולהיות שם אצלה, להיות היכן שנפשה נמצאת באמת.

ואני, לפני כשנתיים, שמעתי דברים של טעם באקראי ברדיו – דברים שמסכימים מאוד עם מה שאמרה חני – ראיון עם אדם שלא הכרתי, ד"ר אייל דורון, שמסתבר שכתב ספר בשם: "החיים בלונה פרק – אושר ומימוש עצמי במאה ה-21". והיו מראיינים אותו בנוגע לספר… שמעתי כמה משפטים ואמרתי נרשום אותם, ומרגע לרגע ראיתי שפתחו לפני דלת אל אזורי המשמעות שאני מחפש, אל המצפה הפנורמי שיעזור לי להיות מאושר. והנה מה שהספקתי לרשום בחיפזון:

האושר זו משמעות שהולכת ומצטברת! אריסטו אמר שאושר זה לא עניין לילדים. אושר זו צבירת נכסים של משמעות לאורך החיים. בעיקר כאשר תופרים אותם למסכת אחת של משמעות. אושר בהכרח תלוי ביציאת האדם מארבע אמותיו והיותו נכלל במשמעות יותר גדולה חוצה לו. ולכן החיים במדינת ישראל יפים לאושר כי הם בהכרח מאלצים את האדם לחיות במעגלים גדולים יותר מעולמו הפרטי. אושר והנאה אינם בהכרח זהים, אם בכלל. וזה חיזוק גדול – כי כאשר עוברת על האדם תקופה לא נעימה אין זה מעיד כלל על האושר המצטבר שלו שיתכן וממשיך לגדול. אושר אמתי שייך לאו דווקא להצלחה ונוחיות וניתן לצבור אותו תמיד.

יש דבר חשוב שקרה במאה ה-21 בחברה המערבית הפוסט מודרנית: שכולנו יכולים יותר! מאידך כולנו חייבים יותר!! חייבים להיות בעלי תכונות שפעם היו שייכות ליחידי סגולה. היום האיש מהשורה חייב להיות מותר מהרובוט. בעל יוזמה ותושיה, ולשם כך הוא נקרא להכיר את עצמו. העולם דוהר קדימה ומלא אפשרויות, אך גם רב תמורות ותהפוכות ולכן נדרשים מאתנו היום תכונות שפעם היו מיוחסות רק לכאלה שרצו להנהיג ולהצליח בדווקא.

סיפר על רואה חשבון מצליח שבגיל 35 עובר ללמוד משפטים. למה? "הרגשתי שאני לא שם, אלא ליד. לא מדוייק על הנקודה" כלומר, רואה חשבון זה לא היה ממש הוא. בדור קודם היו מסתפקים להיות ליד, מסביב, וגם לפעמים, אך לא במאה ה-21. כדי לזנק במאה ה-21 חייבים להתביית על הנקודה: מי אני לגמרי?! באמת!

וזה מצריך וויתורים ולפעמים כואבים. יש מחיר לזה. לפעמים יש להפרד מחלומות והזיות ילדות שנסרכים עוד ועוד ולהצמד לדיאלוג מפוכח עם המציאות. להקשיב, להתחשב, באינטואיציה ברורה המורה לי מה באמת תפור עלי – מה שייך לי ומה כבר לא. ואז מגיעות אלי יכולות והישגים מדהימים ואני, להפתעתי, עושה עבודה של עשרות אנשים. זה שכר הדיוק העצמי. חייב שתהיינה שתי רשימות לכל אדם (בנוסף לרשימות החיוביות): רשימת  not to be  ורשימת  not to do

ההכרה בחולשותי ובמגבלותי מאפשרת לי את הקפיצה אל האושר ואל המימוש העצמי (כי אני עובד בנתיב אמתי ומדוייק יותר). עלי לפתח מודעות לדברים שעלי להפרד מהם ולוותר עליהם – לא מתוך וותרנות אלא מתוך בגרות.

מימוש עצמי יביא אותך לעיתים למדריגה ולאיכות שתמצא עצמך אומר בפליאה ובענווה אמתית: איני ראויי לחיים כאלה! האדם עצמו מופתע מיכולתו והישגיו מרגע שהחל לעבוד נכון.

האוייב הגדול של האושר בגיל השלישי זו תחושת ההחמצה! לכן יש להתמקד על מה כן השגנו, מה פעלנו, ולא מה הפסדנו. צריך להתפייס עם ספור חיי ולמצוא את המשמעות המצטברת בספור הזה. הוא, אייל דורון, נוהג לומר לתלמידיו: קחו פתק ורישמו בשורה וחצי מהו פשר חיי. מה ומי אני באמת? (הוא אומר שהוא מצטט את פרנקל. אני הייתי נוהג לומר במפגשים עם בני נוער: 'רשום עכשיו מה רצונך שיהיה כתוב על המצבה שלך'. ובאמת לקחתי זאת מהרב נוח ווינברג ז"ל. הוא היה תמיד מדגיש את הצורך בבהירות הזו: מדוע אני יוצא מן המיטה בבוקר? מי הוא זה שפקח את עיניו הבוקר?)

העולם הוא לונה פרק. ואחד הדברים בלונה פרק זה שצריך לבקר במתקנים. אחרת מה עשינו? לכול אחד יש כרטיס כניסה ללונה פרק הזה והוא מדהים, מהפנט, מלא חוויות אדירות. המאה ה-21 נותנת לנו כרטיס כניסה חינם אבל זה מחייב לבקר במתקנים! ליהנות מהם! כלומר, להיות גמיש ויצירתי ועם מוטיבציה. המאה ה-21 היא לא תאמן! אתה מוצא עצמך בלב המשחק. הכול משתנה סביבנו באופן עצום: מקצועות נעלמים מדינות עולות ויורדות. עלינו להשתתף בחגיגה! הוא נוהג לשאול את הסטודנטים שלו: מתי לראשונה הבנתם שאתם במאה ה-21?

'מתי הבנת את זה אתה?' שאלה אותו המראיינת. 'זה היה הרגע שבו מונית 'גט א טקסי' באה לקחת אותי. ברגע שאתה מדרג את הנהג ונותן לו כוכב אחד או חמישה, אותו הנהג שבעבר עשה מה שבא לו נטו – נשאב אל המירוץ. הנה, הגיעה הטכנולוגיה והכניסה אותו אל משחק ואל התחרות.'

עד כאן הדברים שרשמתי לי, ואני נהנה מהם כל פעם מחדש. היום הם כבר נשמעים יותר ויותר. אבל חני ז"ל חיה אותם לעינינו, הראתה את העוצמה שלהם, את הגבורה שהם נסכו בה, כי קדמה להם אצלה – וזה היה ברור לכל – אמונתה הכבירה באביה שבשמים.

תגובות

  1. נאוה הגיב:
    נאוה

    תודה!

    מילים כדורבנות.


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345