יום רביעי: פנו לו דרך העבר והעתיד – הוא עכשיו בתפקיד!

בס"ד

שלום חברים ובוקר טוב! הרשו לי להיות זה שמחזק אותנו היום… נו, מי מסתובב כאילו הוא כבר ער, אבל עדיין הוא בסרט אחר? כלומר לא ברור לו מה התענוגות שלו היום, לאיזה מהם הוא מצפה? הנה הגיע יום חדש והוא וודאי מביא עמו כמה תענוגות אקסקלוסיביים למבוגרים, לבני כפירים, נכון? אחרת למה הוא הגיע? הוא הרי יום חדש לגמרי, לא שיכפול של איזה זמן קודם. נכון? אמרתי לאיזה ידיד שפגשתי הבוקר שהרב שלי היה אומר שמיד כאשר האדם פוקח עיניים בבוקר שלא יוציא את רגליו מהמיטה לפני שיחייך חיוך רחב אל מי שעורר אותו וגם ניצב עליו, ויבקש ממנו להזכיר לו את התענוגות שמחכים לו היום.

מקצוענים בהנאה כמונו, בנים אהובים כישראל – וכך גם כל אדם, שהרי חביב הוא שנברא בצלם – לא ראוי להם להתחיל יום חדש מגששים לאורו אנה ואנה כאילו המתנות שהוא הביא עטופות בערפל, לצאת אל יום שהוא מתנת הבורא מבלי לרוץ מיד אל איזה תענוג שקורא… לדהור על המרכבה שבאפלה נוסעת, ללא פנסי הדעת! הבה ניזכר: מבט בוחן אחד אל האדם מגלה שהוא יצור הנועד לתענוג. הוא בנוי כך שיש לו תערוכה מרתקת, גלריה רב קומתית של תענוגות. הרפרטואר של ההנאות המזומנות לו, מבחר הכלים שיש לו לחוות אותם ולהשיג אותם הוא תיאטרלי ממש… מכל הסוגים מכל הגוונים, נפש רוח ונשמה, אחד מהם לא קופח, כולם ברשימה, וכמובן הגוף האלוף. כל אחד שמתבונן בזה יאמר מיד בהתפעלות שהיצור הזה נברא על מנת להתענג, לדלג מהנאה אל תודה, ומצהלה – אל שירת מקהלה. וכדי שזה יהיה אפשרי (בסוג קיום יחסי כשלנו) צריך שיהיו מנגד מאגרים ענקיים של צער סבל ועינוי השייכים לאדם והוא בלבד יכול לדעתם, אחרת כלום לא יתקיים… אבל כולנו יודעים למה לשאוף ואת מה להדוף.

נו, איזה תענוגות מחכים לך היום, אחי? לא שכחו אותך! גרש בחרפה את המחשבות שבאות מהכיוון הלא טוב. אתה על המסך של יום חדש שנוכח, אל תברח ואל תשכח מה שנועד עבורך בהכרח! אולי כדאי לשבת רגע ולעשות רשימה…

והעיקר, כולנו יודעים, מסכימים, שאת רוב מה שיש לדעת, להרגיש, ליהנות בעולם הזה אנו לצערנו מפספסים. נכון? אין ברירה. חבל על הדיבורים. אי אפשר להספיק הכל. לעולם לא. אנו מודים בצער, ואפילו צער עמוק, שמה שאנו מצליחים לדוג משפע העולם המדהים הזה, שבאנו אליו לביקור חטוף, מעט החוויות והדעת שאספנו אל האלבומים שלנו, אפילו אלה בינינו שטרפו את החיים מבוקר עד ערב, זה קמצוץ קטן על קצה המזלג ממה שהיינו רוצים לדעת ולהרגיש… רק קורטוב של חיים. אכן, רק טיפ-טיפה חיינו פה כמיטב יכולתנו וכבר התור שלנו עבר ואיננו. אבל יש לנו את הבחירה להחשיב מאוד את מה שכן ליקטנו. מציעים לנו את האפשרות הנהדרת, המלכותית הזו, לשמוח במעט שזכינו שמחה עד בלי די, להתרכז רק בזה ולא במה שהחמצנו, להיות מאושרים ומצליחנים בעינינו, מי ידמה לנו ומי ישווה לנו השוגים בתענוגים…

וראשונים לעבודה העצומה הזו הם התענוגות והזכיות של היום!

תגובות

  1. ליידי לינדה אלבנדידה-מקמילן הגיב:
    ליידי לינדה אלבנדידה-מקמילן

    תותח

    בס"ד
    בעקבות הדברים הנפלאים-
    מה שהצלחנו לדוג "מהעולם הזה" זה בדיוק מופלא מה שהיה עלינו לדוג, מה שהיינו צריכים לקבל ולא פרט אחד קטנצ'יק נוסף כל אחד לפי השליחות שלו המיוחדת הוא נגיש למראות או חוויות אחרות. זה הענין שלו וזה ענין שלי -עו"ד לא יתמרמר למה הוא אין לו כלים של האינסטלטור או הגנן…ושני האחרונים לא בדיוק ישמחו אם בתוך הארגז כלים ישימו להם ספרים עבי כרס של פסיקות בית המשפט מהעשור הקודם
    כמו כן הצעה/משאלת לב-
    את המאמרים מהפינה האישית , לקטלג לפי נושאים כדי שבעוד שבוע או שנה יהיה אפשר להסתכל עליהם ולמצוא את אשר צריכים כעת כ"מאמר" (בעמודת המאמרים או בכותרת אחרת) – אלו פנינים שלא מתאימים רק לשעתם אבל אח"כ קשה למוצאם בתוך ערמת היהלומים ושאר האוצרות של האתר הנפלא הזה בכלל ואפילו בתוך "הפינה האישית" המתוקה והנפלאה…


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345