יום שני, רפא נא לביזיוני, אני מי שאני, עזור לי לומר הנני! (אדר, לקראת פורים)

בס"ד

בוקר טוב, במגע ישיר ובלי תנאים!

קודם כל כמה חיוכים: (והם יהיו מנחה שלוחה, לכבוד החודש בו 'מרבים בשמחה'.)

נראה כמה שניות יקח לכם להבין את השנינות הבאה: "רוב האנשים לא מאמינים לי שבמקור אני בלונדיני. טוב, האמת, שגם לי זה נשמע הזוי, אנשים עם מקור."

זוכרים את הרגע הזה, שאתה חושש שהמלצר יפנה מהשולחן גם את השתייה אז אתה לוקח שלוק נוכחות! (ראו עד כמה אנו דומים, זה לא יאומן! איך נהיים מקוריים באמת? אני חושב הרבה על זה בזמן האחרון)

תמונת הפספורט ברישיון ידועה גם בשם: "אז איפה אמרת שהמצלמה? מה זאת אומרת כבר צילמת?!"

כותרת במדור 'חדשות החינוך' בעיתון:

תלמידה בכפר סבא, 'אין מילים בפי לתאר כמה נפגעתי'. המורים בתגובה: 'טוב, למה אתם כבר מצפים מאוצר מילים עלוב.

ועכשיו, הבה נרגיש את ההווה, אומרים שהוא משהו!!

הנה, זכינו בעוד בוקר… והבוקר הזה, יחד עם כל הבקרים שכבר היו, אמור להביא אותנו (בתעלומות מחבואי הסתר הפנים) אל משהו עצום – כך לבנו בטוח בלי גמגום – ולכן גם הרגע הזה עצום, כי הוא כבר מעורב ברגעים העצומים של העתיד וחווה אותם… הבה נרגיש אותו! השעות והבקרים והבחירות שלנו נושאים אותנו ללא ספק אל עידן של חיים על-היסטוריים, חיים אל מול אבינו מלכנו, וזה אומר שהפיסגה הזו כבר קיימת. חלוקת הזמן שלנו היא שרירותית. נכון שהתכלית מתהווה ויוצאת אל הגילוי על כנפי הזמן אבל הזמן הוא במהותו בריאה אחת אחדותית לכן אפשר בכל רגע לחוות את התכלית, לטעום מקדמה ממנה. חזק ונתחזק לנצל את הפוטנציאל הזה. הנה דבריו של זוהר ברנע (עלם חמודות על סמך עובדות) והוא כותב:

הנה אימון נוסף בדרך לרפואתנו: אפשר לקחת ספר, פרק תהלים או תפילה כלשהי ולומר אותם רק כדי לשמוח בהם. לשמוח כעת! לא לחשוב שזה תיכף ייגמר ולא לחשוב שעושים את זה בשביל משהו. כגון: שמחר נידע יותר טוב… שמחר יגיע איזה רווח מזה… אלא לנסות לראות איך הרווח הוא ברגע הזה. הנה, ברגע זה אני מרוויח! ברגע זה אני מיליונר. היום הזה הוא יום! הוא לא עוד יום אפור… לא! אני מתחדש ואני מגלה את אמיתת פנימיות לבבי שאני בוודאי מאמין בחידוש העולם, שהשם יתברך מחדש בכל רגע מעשה בראשית, ולכן, מה שעבר עבר, ומה שיהיה אינו מעניין אותי, ואני זוכה עכשיו, בכל רגע ורגע, בחיים טובים. אני זוכה לחיות כרגע כמו שאני שואף לחיות עוד 20 שנה, או עוד 10 שנים, או עוד כמה חודשים… או כאשר יסורו דאגות הפרנסה מעלי… ואפנה… ואהיה שמח, ואהיה רגוע ואהיה גבור…

אני יכול ליהנות כרגע מהנחת רוח שיש בשמיים מהאמונה שלי. מהיותי עוסק בטוב. וכך, אם אתמיד, אזכה לשמוח עם הרבה פעולות שבקדושה. לא עבור משהו בעתיד, אלא אני כבר בפיסגה! אני זוכה לחיות את הטוב שלי ולחיות את הטוב של היום הזה. מצאתי את האוצר. שברתי ונפצתי את כל הגדרות החוצצות ביני ובין שפע היום הזה! זו עבודה אמתית ונפלאה. אני זורק את השכל שלי לגבי העבר והעתיד ואני שמח במה שאני עושה כרגע. הרווח העצום שלי הוא להיות קרוב לשם. אני מתחבר אליו יתברך כבר עכשיו.

 

 

 

תגובות

  1. חוכה ושאולי הגיב:
    חוכה ושאולי

    תודה טיץ'

    תודה טיץ, נהנים מאוד מאוד ממה שהרב כותב!
    כרגיל
    והחיוכים הם משהו משהו , אנו הולכים עם החיוכים האלו הרבה…כל הסובבים כבר שמעו כל בדיחה מספר רב של פעמים…הם קצת כועסים אבל אנו נהנים…
    הצורה שאתם עורכים ומלמדים את הדברי תורה הללו נותנים חשק לקיים
    חיזקו ואימצו
    כיף להתחיל את היום עם הפינה שלכם!


    דירוג: 5 / 5

  2. גב' קלורה הגיב:
    גב' קלורה

    מסכימה עם חוכה וגם עם מר שאולי ,אפילו, הכתה הצביעה פה אחד -דנים לכף זכות

    אני עם התגובה הקודמת ממש! אף שאני מכירה את הדיבורים של ז.ברנע (קצת) , אבל אין מה לעשות, איך שהרב מעביר אותם זה ענין אחר לגמרי. קראתי אתמול בליקוטי הלכות הלכות נפילת אפיים ד' , דברים מדהימים מאוד בנושא דידן…וגם בנושא פורים…דברים שישאירו את הפה פעור מרוב הפלא…אולי תוכלו לעבד אותם לאנשים כערכי?
    ושוב טיץ' הדיבורים והאורות שלכם מגיעים מאוד מאוד רחוק..עד היכן?! עד כסא הכבוד..


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345