יום ראשון כ"ח טבת: ח'יבה כ'פולה! שובבון שוב, שוב, שוב – שבוע שני לשובבים. אז, שבוע טוב!

בס"ד

הביטוי 'ברוך כבוד ה' ממקומו', הנאמר בתשובה לשאלת המלאכים 'איה מקום כבודו להעריצו', אומר שאנו עדיין בגלות וכבוד השכינה כמונו נמצא בגלות ולכן אינו ידוע למלאכים. כי מקום כבודו יתברך אמור היה להיות גלוי ומאיר – שוכן בקרבנו, שוכן כבוד בארצנו. בוקע מבית המקדש, מאיר באהבה ויראה נפלאים בלבנו ואורו קורן מפנינו ומתוך עינינו וכל הרואה נרתע ואומר: 'הן אלה זרע אשר ברך השם'… וכך, אכן, היה זמן רב. הכבוד הזה, הנחשק והמתעלה בתענוגים, היה מתגלה בבית המקדש בשמחה כזו שהמלאכים, ואפילו הגבוהים ביותר, לא היו מסוגלים לחוש אותו ממש אלא רק לקבל איזו הרגשה מרחוק ששם בירושלים זה קורה…

אבל היום הם אומרים 'ברוך כבוד ה' ממקומו'. כלומר, כבודו אי שם בעליונים הכמוסים, הנעלמים, ולא בתחתונים אשר אליהם עצמותו יתב' מתגעגעת באופן כל כך נורא, והצער מי יכילנו…

כי השמות שלנו, שמות בני ישראל, באו מצריימה, כלומר, החיות והייעוד הבלעדיים של כל אחד מאתנו, ירדו אל הטומאה, אל העצבות, אל גסות הכפירה והתאוות של מיצרי העולם הזה ומתבוססים שם. הדעת השפלה של אומות העולם הרואה כל דבר כטבע, ומייחסת כל דבר אל המיתוס הפיזיקלי, ביוכימי, דבקה בנו וכל כולנו שבויים בה ונאנקים במסתרים… והעבודה הזו כבדה מנשוא. אך התורה, חבל ההצלה המושלך אל העולם הזה, מספרת שכך ממש מתחילה הגאולה, והשם המפורש, שם ההוויה העולה על כל רעיון, עומד להתגלות שבעתיים בתעצומות הפליאה, והגואל שומע כבר את פעימות הלב הקוראות אליו…

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345