יום שני, השם מגיני, צלי על יד ימיני! (ואני אבטח) ב"ך בחשוון

בס"ד

 

לא כל דבר בחיים שואלים אותנו אם אנו מוכנים לעשות…

לדוגמא: כולם מכירים את ההרגשה, שאתה נכנס לחתונה והנה, שמח שם, הניגונים משמחים, ואתה נהנה ומסתובב ומתבונן בלהקה… פתאום, בלי הודעה מוקדמת מישהו מניח את הידיים שלו על הכתפיים שלך. אתה מסתובב אחורה רק לגלות לתדהמתך שאתה מנהיג רכבת של 300 איש…

אם אתה מהיר תגובה וזה שאחריך הוא ותרן – תוכל להנצל. ואם לא, והתפסן גבוה ממך בראש, שמן ממך בבטן וכולו מלא התלהבות, ידיו נעולות עליך כמפתח שוודי, הדרך לחופש תהיה קשה… "איחרת את הרכבת"! אתה הקטר! מוביל החבורה, חביבי.

ואין מצב לנצח. כי במוקדם או במאוחר הדוחף מתעייף, מועך אותך ונעזר בך, ואתה הופך להיות "כסוס כפרד אין הבין"… אז, או שתתנגש באחיו התאום שעומד באמצע הרחבה, או בשני זקנים "שהענן פלט אותם", ואז תאלץ או לקפח את חייהם או את חייך (במקרה האח התאום), או לעצור את החגיגה… המנהיגות שלך תתרסק. כולם כבר חזרו למעגלים "שאין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן יש מאחוריו"… וכעת אין אף אחד.. רק מסתכלים עליך…

ועכשיו כבר לא תוכל לרדת בקלות אל פשוטי העם, לדרגת רוקד מן השורה… אולי תנסה להציל את הכבוד האבוד שלך בכך שתצטרף לאחד המעגלים הפנימיים, אם יאפשרו לך.. איך שלא יהיה בטוח שכולם מסתכלים עליך: "הנה הנהג הלא יוצלח"!

בקיצור, אין מה לעשות, ואין ברירה: זה המצב, תשלים עמו או…תשלים עמו.

לאן אני חותר?

הקב"ה דווקא ברא את העולם עם המון מצבים ועם המון בחירה, אבל פשוט שיש כמה דברים שצריך להיות שוטה גמור לחשוב שאפשר לא להתיחס אליהם. דברים שהבחירה בהם היא בין לעשות אותם לבין… גהנם בעולם הזה ובעולם הבא. אז כמה בחירה נשארה לך?

כלומר, בעניינים המדוברים הבחירה של אדם שפוי היא בין לעשות את מה שהשם רוצה לבין לעשות את רצון השם…

הדבר הבולט ביותר הוא השמחה במצוות

למה?

כי ה' אומר לנו בפירוש, בפרשת כי תבוא שכל הקללות הכי נוראיות שאפשר להעלות על הדעת שהיו (ושלא יהיו) על עם ישראל ועל כל יחיד, ח"ו, הכל בא בעצם על דבר אחד: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". לא יאומן. לכן דווקא בנקודה של עבודת ה' בשמחה, היצר הרע גורם לנו לזלזל או יותר נכון להקל ראש!

ולא סתם נפסק ברמב"ם: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת ה' שצוה בהן, עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו (!) שנאמר (דברים כח מז) "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"

 נמצא שאנו מסכנים את עצמנו מאוד בגשמיות ורוחניות…(בלי איומים..)

והפוך

אם נעסוק בזה לא צריך שום פוליסת ביטוח, כל הברכות יחולו על ראשנו.

אז נעשה חשבון פשוט 1+1 … התשובה – עדיף כן.

"לעסק ג'ינג'י"

זוהר ברנע

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345