יום שני, כ"ד בתשרי, וכבר יומיים אחרי…

בס"ד

ובכן, אבא, חלפו להם חגי תשרי הנוראים והרבה אורות נזרעו על תלמי לבנו – 'אור זרוע לצדיק', 'השם אורי וישעי'. אורות אלה יצמיחו הרבה ישועות, הרבה מתנות, הם ילבלבו וישגשגו לגני תענוגות… כי אנחנו לא זרענו אל קוצים, כאזהרת הנביא ירמיהו: 'נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים' –  כלומר, חרשו את שדות לבבכם, שכאשר יגיעו הזרעים (האורות) הם ייטמנו עמוק בתלמים והרוח לא תישא אותם (כי אז יעלו קוצים במקומם). נירו לכם ניר (תלם בלבכם) שיהיה מוכן לקבל את שפע הזרעים מלמעלה, זרעים שיגדלו ויבשילו אל שנה טובה, גדושת ברכה ויבולים משמחי אלוקים ואדם.

ואנחנו עשינו זאת! אנחנו חרשנו את שדמות הלב עוד ועוד! תלמים ארוכים וישרים של תשובה, תלמים רעננים של התחדשות הרצון, חרטנו בלבנו בימי הסליחות, או הו, וגם בימי התרועה והתקיעות – ימי ההכתרה של ראש השנה. וגם בעשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים – בחריש לא שבתנו! וכך בימי השמחה ההלל וענני הכבוד של חג הסוכות, זה קרה. זה עבד, זה הצליח וזה יצליח!

האור נזרע בנו, אבא. אנא תן בנו רצון עז להשקות אותו בדמעות רבות של הודייה, של תחנונים ללא הפוגה, וכך יצמיח לנו מתנות אהבים, מתנות גנוזות, שמורות לאוהבי המלך, לבנים החקוקים על לוח לב אביהם הרחמן בתכלית…מאמינים בזה?

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345