יום הששי, עוד שבוע חלף – עף כמו ציפור כנף. האם נעלם, האם נאסף?

בס"ד

לפני שנתיים

שלום ענק אחי ורעי, איך קמנו הבוקר?  תנו יד, תנו לב – איש בל יעצב,

כי יש בנו גם כבוד וגם תפארת – בך, בי ובך, גברת.

החיוך שלנו הוא לא סתם מתיחה – הוא הקרניים הראשונות של הזריחה!

ועכשיו ספור אמתי:

פגשתי אתמול לפנות ערב ידיד ערני בדרך לתפילת מנחה והוא מספר לי שכרגע נודע לו שהכניסו לשירות בארץ מונית בלי נהג. כלומר, ידוע לו שיש כבר מונית כזו. ואולי כמה.

מה??!

'כן!' הוא אומר לי. 'אתה משלם במשרד, או דרך כרטיס, משהוא כזה, נכנס למונית והיא מביאה אותך… נו, מה אתה אומר על זה?', והוא מתלהב מזה שמונית כזו לעולם לא תהיה גורם לתאונה. היא מתוכנתת להיות נהג זהיר זהיר. על פי הספר.

אני מתפלא כמוהו עד כמה העולם משתנה ואני ממשיך לתפילה, ובדרך, וגם במניין, אני מהרהר על מה ששמעתי (בזכות התפילות יהודי תמיד בדרך).

בהתחלה אני מוטרד מהפרטים הטכניים, איך מונית כזו תזהה למשל אדם שירצה לעצור אותה בדרך? ועוד קשיים. טוב, אולי את הכל הם יפתרו. אדם בתוך מונית כזו הוא כמו בתוך מעלית. אם זה נתקע, כלומר הקשר עם הלווין, או המחשב נופל. אתה… טוב, אם ירחם השם אתה פשוט יוצא.

אבל פתאום נופל לי אסימון: מה יעשו כל הנהגים? עוד מעט יהיו אוטובוסים בלי נהג (ואולי כבר יש) וגם ווספות בלי רוכב. הפיצה תגיע אליך הביתה לבד… אז מי יצפצף כדי שתרד? טוב, זה קל לפתור. אבל, שוב, מה יעשו כל עשרות אלפי הנהגים? הסבת מקצוע? ממילא רובם אינם מרוצים מהמקצוע שלהם… אבל בכל זאת…

ואז אני חושב הלאה, בטח אנשים יקנו רכבים כאלה פרטיים וישלחו אותם להביא את הילדים מבית הספר, או לקחת אותם בבוקר אל הגן. כמו איזה פיליפיני מכני… מצד שני אפשר יהיה לצאת עם האשה לטיול באוטו הפרטי ולהביט יחדיו בכוכבים בדרך לאילת.

'רגע, אנשים כבר לא יוציאו רשיון!', נופל לי עוד אסימון. למה צריך רשיון? אתה קונה רכב בלי נהג והוא לוקח אותך לכל מקום. אתה יושב ולומד במושב האחורי או עושה ביזנס והאוטו מגיע בעזרת המחשב, הלווין והווייז. אז מה יעשו כל מורי הנהיגה? מסכנים. הלך עוד מקצוע. ומה יעשו כל מוסדות הרישוי? המדינה תפסיד הרבה כסף.

'רגע, מה יעשו כל שוטרי התנועה? כנראה שלא צריך אותם. כל הרחוב יעבוד אוטומאטי. צריך רק מכונאים וטכנאי מחשב.' (גם זה עובר לי בראש. ואנחנו כבר בחזרת הש"ץ).

ואם תהיה תאונה, כגון האקרים יבלבלו את מחשב המכונית, או טעות בשרטוט פסי התנועה, או (רעיון מסרטי וולט דיסני) מכונית חולפת עם מחשב יפה במיוחד תסיח את 'דעתו' של המחשב שלך והוא יעלה את המכונית הישר על הבסטה של מוכר השעונים… מה אז? את מי להאשים? את מי לתבוע? לך דבר עם המחשב. כמו, למשל, כאשר אתה עומד בתור בבנק, מצפה למשוך כסף, ופתאום: 'מצטער, אדוני המחשב נפל'. 'היי, רגע… מה זה עניין שלי?! רוצה כסף!', 'מצטערים'.

ואז פעמונים מצלצלים לי בראש… הרי כל המחבלים עכשיו ילכו על בטוח (חס ושלום). הם קונים או גונבים מונית אוטומטית ושולחים אותה לאן שרוצים עם מתנה מתקתקת. וכך גם העולם התחתון. איזה עולם מפחיד.

באמת, מה האנשים האלה עושים? מה, לכל הרוחות, הם עושים?! ממציאים וממציאים דוהרים ודוהרים, מפארים את הוויטרינות עם הצעצועים הגאוניים החדשים שלהם בלי לחשוב מילימטר קדימה כגון מה יעשה העולם עם ההמצאה שלהם, או עם הטכנולוגיה החדשה שלהם, זה לא מעניין אותם. כלומר, זו לא אחריות שלהם. הם מתקדמים. מפתחים. יללה, איזו עוצמה! העתיד שייך לנו!! חסרי אחריות ברמה של רשלנות פושעת! כמו ילדים.

גם היום באותה נימה שמעתי את שרת המשפטים אומרת דבר חשוב: היא מתלוננת, יותר נכון, היא מודאגת מזה שהשרים וחברי הכנסת אחוזי בולמוס של חקיקה, עושים מירוץ מי יחקוק חוקים רבים יותר והתקשורת מלבה את אווירת התחרות…

נו, אז מה רע בזה? (אנחנו בעלינו לשבח)

מה שקורה, היא אומרת, זה שכל חוק מצמצם את מרחב הפרטיות של האדם. כלומר, חודר ומגביל עוד תחום באורח חייו. לא שמים לב לזה, אבל לאט לאט האדם מוצא עצמו לכוד ללא נשוא. הנה, עוד דוגמה לכוח שמופעל ללא מנגנון בקרה מוסרי, ערכי, שיהיה מוסמך לבקר אותו ולווסת אותו.

הנקודה היא שמפתחים טכנולוגיה שמקנה עוצמה מבהילה לאדם בלי לפתח במקביל ערכי מוסר מקודשים, מבלי להקים על תילה זהות אנושית איכותית ברורה. אין גוף מוסמך, מקובל על כולם, שישפוט כל מהלך טכנולוגי על פי המטרות שהערכים המקודשים מחייבים – וזה כמו לתת תותח לייזר לילד בן עשר. כפרת עוונות.

ומה עם השבת? איך תיראה השבת כאשר המוני מכוניות ללא נהג, מכוונות על פי שעון שבת, עם משפחות חרדיות יוצאות אל הרחובות ונוסעות הנה והנה כמו יום רגיל?

כל העולם כולו לאט לאט יעבור לאוטומטי. זה הרי קורה לנגד עינינו מזה שנים… וכי זה לא משפיע עלינו? וכי זה לא מעוות טיפין טיפין את הדימוי העצמי שלנו עד שהוא מתחיל לקבל גלגלי שניים וברגים ושביבים דיגיטליים?

משיח, השמיע קול!!

וביציאה מהשטיבל, בדרך הביתה, אני אומר לעצמי שמידה כנגד מידה, הנקמה במתכנתים המשנים את פני החיים ללא רסן תבוא מתוכם עצמם, עד מהרה הם ימציאו צעצועים כאלה שיודעים להמציא לבד המצאות חדשות והפתעות אגדיות, והם לא יוכלו להתאפק מלפרסם את המצאת סוף הדרך הזו ואז הם ישארו בלי עבודה, ואולי אז הם ירגעו.

אבל מה יעשו לנו הממציאים הדיגיטליים?

טוב, זה לתפילה אחרת…

אהרן בר

 yellow-cab-619738_1920

 

תגובות

  1. נתן הגיב:
    נתן

    העולם יהפוך לאוטומטי

    ורק המשיח יבא על חמור…


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345