יום שני, לא עוד יום קצרצר, ערער, עושה פרפרים בבטני, אלא יום רוממות אל בגרוני. י'חיד ג'אה באב!

בס"ד

מה שלומכם? מה נעים גורלכם? מה יפה ארצכם? מה טוב מראיכם? השם עמכם!

האלף בית, זה להשתדל, שאת הבוקר הזה we'll never forget, הוא המקום בו אנו כעת, כי yesterday איז מת! הוא קבור באינטרנט! ואנו חיים וקיימים באמת!

אז אני מקווה שיש לנו מצב רוח טוב על ה morning, כי זה מה שעושה את הקרוסלה הענקית הזאת turning, העולם סובב round and round, הקב"ה בשמים ואנחנו on the ground.

אז מי בעד לתת לבוקר הזה ציון 'בוקר יפה'? לא אמרתי 'בוקר מקסים', לא אמרתי 'בוטיק של פרסים', לא אמרתי 'גלריה של נרקיסים', 'מחול של ניסים' (כי אז תגידו שיש לי אינטרסים), אבל בוקר 'יפה' אמרתי, ואת זה אני רוצה לשמוע, נא להרים את היד… מי בעד 'יום נחמד' בלבד? או. קיי. להוריד את הידיים. הידד ליום נחמד! קבל חיוך מהצד! אנחנו ואתה עכשיו במצעד, מי מאתנו ישאר לעד?

מה אנו רוצים מהיום הזה? למה אמרנו 'מודים אנו לפניך' כשפקחנו עיניים? נו, עד שלא נחליט לא יקרה כלום. נקודה.

אם אנו רוצים עוד אמונה, להרגיש שיש עוד חיים במחבואים, עוד ועוד חיים נאים, גואים, מתגודדים מעבר לפרגודים, שאפשר כמעט לשלוח יד ולגעת בהם, לדעת שאנו משפיעים שם, שמכירים אותנו שם, שמילה שלנו כאן, תנועה שלנו כאן, זה כמו פקודה של אוגוסטוס קיסר שם – אז, מה דעתכם? זה אפשר? כן! זה סיפורה של האמונה. קונים אותו? רוצים לחיות אותו כמו הצדיק שבאמונתו יחיה? להיות דמות חשובה בו? – זה הכוח הפלאי של האמונה. הכוח המדלג, המתווך, בין החיים שכאן לבין החיים שמעבר לחושים. כמו קרני הרנטגן שעוברות דרך הרגל ללא מעצור, חודרות מעבר לחזה אל חוט השדרה, אל מעבר לקירות, כך קרני האמונה עוברות ומצלמות ומתארות את הכל, עולם אחר עולם, זה כוח אמתי ואינו מזיק כמו הרנטגן. כי יש כאלה שטועים, נזהרים מעודף אמונה, תולים שלטים, 'אל תהיה קיצוני!', 'קח קצת מזה וקצת מזה'…

אז אם את זה אנו רוצים, כלומר, עוד אמונה, יש סיכוי גדול שנקבל! יש סיכוי גדול ממש שהיום הנחמד הזה יעניק לנו את מבוקשנו. איזה כיף!!!

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345