יום שני, חדש ניגוני, גרש יגוני! ט' אלול, תשע"ט: ט'יפה – טיפה של אלול.

בס"ד

כי כטיפה בים מה שאנו מבינים מה שקורה כאן. וטיפה בים מה שאנו זוכרים מכל מה שהיינו בטוחים שנזכור. וטיפה בים מה שזכינו לעשות מכל מה שרצינו. וטיפה בים מה שרצינו לעשות מכל מה שאפשר היה לרצות…

אם כן, מה נאמר? שהחיים הם אבסורד? פרפור קלוש מעורר רחמים, אולי אפילו מגוחך? עד כמה הכל חסר סיכוי? אבל עינינו הרואות שבטיפה אחת, פעמים רבות, הרי נשקף נוף שלם! נכון? בטיפה אחת, כאשר היא מונחת בזוית מעניינת ולנו יש זמן להתבונן אנו מגלים בבואות ומראות וצילומים מרתקים של כל הסובב, הכל נשקף בה… מה תאמרו על זה? האם רק מתכונות האופטיקה המקריות? סגולות העדשה וקרני האור? האם כך התארגנו להם באקראי חלקי הטבע?

לחישת האמת בלבנו (והלוואי שנקשיב לה תמיד) אומרת שזה לא נכון. אנחנו חשים זאת. האמונה לוחשת לנו שיש כאן עוד פלא, עוד פלא ענק מפלאי האמת והוא שטיפה אחת גם היא עולם מלא עד כמה שזה לא יאומן… כן, טיפה אחת קטנטנה מכילה את היקום הסובב אותה.

ולכן, עם הטיפה שלנו, עם הטיפה שכן רצינו, הטיפה שכן עשינו וזכרנו והבנו, אנו כוללים את כל בימת הכבוד שמסביב… כל יריד החיים האינסופי הסובב אותנו ניבט בטיפת חיינו.

וזה גם אומר שכאשר הטיפה, טיפתנו, חוזרת אל הים הגדול אליו הולכות כל הטיפות, היא לא הולכת לאיבוד שם. היא לא נבלעת אל קרבו ונעלמת אל משהו אחר… אלא, היא נכללת עמו להיות משהו גדול יותר! היא הפכה לטיפה אינסופית…

 

 

תגובות

  1. נאוה הגיב:
    נאוה

    טיפה אחת קטנה

    מדהים וכל כך נכון..


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345