יום שני – "Monday, Monday so good to me" ט"ז בסיוון: ז'מנים ט'ובים (שיהיו לכולנו! אמן!)

בס"ד

 מי שקורא את הכותרת ומיד שר את השיר הוא מהמחזור שלי. השאר ניזונים משמועות!

 

אתמול במסע הבנתי שצריך "להזיז" ולהתעסק עם מצווה (או נקודה טובה) בשביל שתתחיל ל"הפיץ ריח טוב". [לא הייתי ממליץ להתחיל או להסחף יותר מידי עם מצוות כגון: "טועמיה חיים זכו" (לטעום מהמאכלים שהוכנו לכבוד שבת) אבל שאר המצוות, כמה שיותר "תזיזו" אותם- עדיף].

שמתי לב שבכדי "להזיז" את המצווה יהיה אפקטיבי יותר להזיז את עצמי קצת, כמו שכותב רב נחמן, שבשביל להיות שמח צריך לעשות עצמו שמח, לטלטל את הרגליים קצת, להפעיל את שרירי השמחה בפנים, בשפתיים… נזכרתי כיצד הקב"ה טלטל את אברהם ממקום למקום, מגוי אל גוי, ממלכה אל ממלכה, כמו שמטלטלים צלוחית של בושם כדי שתפיץ ריח טוב (כך כותב רש"י), ואני מבני בניו של אברהם… והוסיף יצר הטוב והזכיר לי שיהודי מלא מצוות כרימון- יותר תזיז, יותר ריח טוב! אין לי מה לדאוג מה יעלה ממני אם אזיז את עצמי. ננסה… אני באמת רוצה להיות שמח.

אז בחרתי מצוה – התפילה! תפילת שחרית שהתפללתי הבוקר, ב"ה. מצווה מפוארת לכל הדיעות, נדירה כל כך, בלעדית ליום הזה, מלאה כוחות אנושיים, יהודיים, מי ישער, את פעולתה… ורקדתי קצת כאילו זה ממש משמח אותי, וחשבתי כמה מחשבות טובות על התפילה, ועוד קצת, והרגשתי שמשהו מתחיל לזוז. נכון, בהתחלה היה קשה מאוד! מאוד! אבל לאט לאט החריקות של העצמות הפסיקו לצרום והתחלתי לקפץ בחדר לבדי –  העסק ממש התחיל לזוז!
עד ש… איייי… באמת משהו זז, גם נראה לי שנתפס משהו… אבל היה כדאי… נמשיך מחר, אי"ה

על פי: 'יום שני למסע', מאת זוהר ברנע

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345