לרציניים בלבד: יום שני, רעיון גאוני, לא דמיוני, רק הלבוש מעט ראוותני: י"ד כסלו – י'חווה ד'עת. תזכרו!

בס"ד

היי, יום חדש! אותך בדיוק אני צריך. יש לי תכניות לגביך!

אין חוויה יותר מרתקת מאשר לב מלא יראת אלוקים.

והכוונה יראה רוממה כזו שגואה בחזה לנוכח גדולתו, זו הניכרת בהתבוננות פקוחה ביקום עד שהנשמה נעתקת, אתה שוכח מעצמך לגמרי. יש הרבה בינינו שמייחלים למשהו שיציל אותם מהדיכאון הרובץ לפתח, מחפשים סביבה חיה, חווייה חיה. ובכן כאשר יש יראת אלוקים חיים זה בילוי מדהים ואולי הכי מרתק בנמצא. הכל מגיע עם זה: אהבה, שמחה, מרץ, חיים.

הרב נח ווייברג זת"ע היה מלמד בשיעוריו כיצד יש להבין את מאמר הגמרא: 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'. אנו נוטים לפרש בפשטות שכל העובר על האדם, עניניו וכל הכרוך בו, הכל נקבע מראש בגזירות העליונים ואין מה לעשות, חוץ מיראת שמיים שהניחו לנו לעורר אותה בלבנו ועל זה מקבלים שכר… הרב נוח היה חוזר ואומר שאין זה הפירוש הנכון, אלא הפירוש האמתי הוא שכל בקשה בעולם נידונה בשמים אם להענות לה או לאו – אם ירצו יתנו, ואם יש שיקולים אחרים (לטובתך שאינך מכיר) – לא יתנו. אבל יראת שמיים, אם אתה רוצה בה, אם עליה אתה מתפלל – אתה תקבל! אין, כביכול, בכוח העליונים למנוע אותה ממך! לכך נוצרת! אבל צריך לרצות ולבקש! אנא, אנא, אנא פקח לי את העיניים ואת הלב, פקח לי אותם! פקח לי אותם לראות את השמים וצבאות הפחד הקוסמי כמות שהם, את החורף והאביב וההרים והאוקיינוס וערי הענק האנושיות כמות שהם, את יציאת מצרים כמות שהיא, למען השם, כיצד דיוויזיות של יצורים ויסודות איתן הונהגו ביד נעלמה, יד נטוייה ורמה, מבלי מציל, להכות מעצמת רשע עצומה למען שבויי עבדות דוויים אחוזי תדהמה – צריך, אבל, כאמור, לרצות ולבקש, אבל אז מקבלים! לעומת דברים אחרים שאפילו אם תרצה בהם מאוד ותבקש ותעתיר הרבה – השיקול האחרון הוא של השמים, משא"כ יראת שמים. וזו בשורה, בשורה, בשורה, טובה.

השתדלות, מלבד תפילה, בכל אופן צריך לעשות. כגון: לקבל יראת שמיים על ידי ראיית שמיים. להביט אל המרחבים הרועדים בגילה ולנסות להתמקד במחשבות גדולת הבורא כמה שניות רצופות. היה, הווה, יהיה. איך אפשר לעכל את זה? אלוקים צבאות: המוני לגיונות ברואים עושי רצונו לנגד עינינו…

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345