מברוק על יום רב שימושי – יום שלישי! ה' אלול, הקץ לכל תעלול!

בס"ד

בוקר טוב!!

אם תרשו לי להציץ אל העולם שלכם אני ארשה לכם להציץ אל העולם שלי. ?Do we have a deal

יש לכם כוח ליום חדש? מוכנים בכלל להודות שזה יום חדש? מתוך גלריה יפהפיה של אינספור נשמות זכינו אנחנו, מליארדים ספורים, לקום הבוקר עם לב ושכל ועיניים ופה, כלומר, נשמה המולבשת באופן פלאי בגוף! מה?! זה לא שווה חיוך של התפעלות לדעתכם? אולי אפילו סומק של התרגשות? וודאי שאנחנו לא היחידים, לכאורה, בחוויה הזו שנקראת: 'חיים'. כי ברגע זה יש עולמות רבים הומים מחיים בצורות עצומות ורבות… אנחנו, לכאורה, גם לא הראשונים שעברו את החוויה הזו…'

היי, למה אתה אומר 'לכאורה' פעם ועוד פעם? הרי פשוט שהמוני בריות נטלו ונוטלים חלק כרגע בנוף החיים?

אני אומר 'לכאורה', כי למרות שיש שפע רב של חיים בכל רבדי המציאות הרי שהחיים שלנו עדיין נדירים, עדיין מיוחדים ולמעשה בלעדיים. הם אנושיים! וזה הבדל ענק משאר צורות החיים. אבל יותר מזה. גם בקרב בני האדם עצמם אנו חד פעמיים לגמרי – אין איכות חיים, שאי פעם הייתה או תהיה פה, דומה לאיכות חיינו. הביטו בראי, אתם רואים מחזה נדיר: יצירה אלוקית נצחית בעותק אחד בלבד! לכן רק לכאורה יש עוד חיים, למעשה, החיים שלנו הם חד-קיומיים. מפחיד.

ומה עושים עם זה, מה שרוצים?

שמתם לב שהשמים ניצבים בעמדת תצפית נוחה עלינו? גם השמים וגם הארץ יוזמנו לעלות על דוכן העדים בדיון אודותינו לגבי היום הזה! דוגרי, אתם מאמינים בזה? והיום יותר מתמיד! כי, חברים, המשחקים האולמפיים שלנו עומדים להתחיל. אנחנו כבר בכפר האימונים. האולימפיאדה שלנו תימשך 10 ימים, מר"ה עד יוה"כ, ואחר כך יהיה שבוע אדיר של חגיגות הגביע!

חברים, אלה הם ימים נפלאים! חביבים ויקרים. עצומים במתנתם, נוראים באהבתם. ימים שמי שמשקיע בהם מאמץ איזה שהוא (העיקר שיהיה עקבי) ימצא עצמו במוצאי יום הכיפורים מאמין בתחיית המתים. מאמין גדול ונלהב של תחיית המתים. בלי ספרים, בלי סמינרים או פילוסופיה, הוא יידע! יידע נטו! שיש דבר כזה שנקרא להיוולד עם לב חדש. להיות אדם אחר. שמח, מלא כוחות, מלא רעיונות ושאיפות חדשות, מלא ביטחון ואומץ לב להתמודד עם כל אתגר, מלא רצון למצוא דרכים מקוריות להודות ולהודות על עוד אהבה ועל עוד ברכה שקיבל.

אין, אין, כמו מתנות חודש תשרי. זה מאור פנים מסנוור שבא מתוך ההתרחקות (כביכול) של ימי יראה וצווים מלכותיים חדשים, ימי הדין. אנחנו המאושרים באדם. איזה טיפול אדיר אנו עוברים בימים אלה. עד כמה נאצלת ונערצת התורה שנוקטת במבצעים כאלה שלוקחים את האדם, מבלי שירגיש, מעלה מעלה כל כך עד שגרונו נחנק כאשר הוא רואה לאן הגיע. כגון, בנעילה… והנה, אנשים כבר התחילו לומר סליחות, מקבלים כמה קבלות קטנות, כמה דקות של קביעות עתים להכנס אל האווירה הזו של הימים שבהם השם קרוב, נמצא מאוד. יחי הימים הגדולים האלה!

שלא נהיה, חלילה, כמו העלמה הצעירה המאוהבת בביקתה הבודדה, באישון לילה, מייחלת לדודה, משאת כל הווייתה. והנה…הוא דופק… הוא דופק… פתחי לי רעיתי, יונתי… אבל היא דווקא עכשיו נופלת למין טמטום של טעות מוכרת: לא בא לה להתאמץ! דווקא עכשיו. והרגע עובר…

 

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345