יום חמשי, כ"ו אלול, תשע"ט – הזדמנות לעוד טילטול למי שעדיין מסטול! ראשי תיבות: כליות ולב

בס"ד

כ"ו באלול, ראשי תיבות: כליות ולב

הקב"ה בוחן כליות ולב – וזו תחושה יסודית בנפשנו. אנחנו מסתובבים עם זה כל הזמן. אבל כמה נפלא לזכור שזה עובד בשני אופנים. כלומר, הקב"ה אכן מכיר ויודע את הגיון לבי, ואומלל יהיה לנסות חלילה לגנוב את דעתו ולהסתתר מאחורי הצטדקויות שווא, וגם אני חייב לשמח את עצמי בחלקי הטוב כל הזמן ולשאוף מאוד שריח ניחוח יעלה מלבי הלוך ועלה…

אבל מצד שני עלי להזכיר לעצמי שהשם יודע עוד דבר. עוד ידיעה שהיא חשובה כשאיפת חמצן ממש: עיניו הבוחנות כליות ולב (באלול) רואות ויודעות שאני רוצה אותו! שכואב לי על הריחוק שאני בורא! הוא מרגיש כמוני כיצד אני מצטער כאשר אני בוגד בצלמו, כאשר אני מעדיף את כבודי על פני כבודו. הוא יודע מקרוב כמה אני כואב על חולאי לבי, על חולשות האופי שלי ובוסר המידות. הוא מביט כל הזמן כיצד אני מנסה ומנסה לשים בפינה את כל מה שלא בסדר ולשמוח לפניו עם מה שבסדר!

וזה גם עניין הקול הנדיר הזה של השופר. הקריאה הנואשת, הזועקת, הזו לעזרה בלי מילים. הקול שיודע להביע באמת עד כמה לא זה מה שרציתי, לא זה מה שקיוויתי, שתכננתי… ושאני עדיין רוצה אחרת. פשוט נפלתי למין אפטייה וחשבתי שאין כבר מי שישמע, שיידע, שיכיר. והנה, יש! יש 'שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים'.

היצר הרע ינסה באופנים הכי גאוניים לצנן בקרבי את האמונה הזו. האמונה שהשם רואה שאני רוצה, שאני מתגעגע. רואה שאני שונא את הזלזול וקלות הראש, רואה שאני לא מזיד. הוא צופה כיצד אני מובס בסיבוב אחד אחר השני אבל איני נוטש את המערכה. אין לי אור אחר בחיי לולא תקוות רחמיו ואהבתו. והמלחמה הזו – להמשיך ולזכור את האמת הפשוטה הזו – נטושה לחיים או למוות, כי ברגע שאני מפסיק להאמין בה אני מועד לצלול אל לוע הייאוש המשייט לצדי פעור כל הזמן…

 

תגובות

  1. נ א הגיב:
    נ א

    אמיתי ומחזק.

    בעז"ה מחכים לתכנית.


    דירוג: 5 / 5

  2. גילה הגיב:
    גילה

    גלי הלב

    תיאור שהוא רנטגן של מה שעובר ליהודי באלול


    דירוג: 5 / 5

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345