הוא קורה עכשיו אצל כולנו – שבוע חדש! היי, תרגיש בבית. אין לך מתחרים. כ"ג באדר!

בס"ד

רשימה מיומן חיים ניסן תשע"ב.

מוצאי שבת הגדול ח' ניסן

קורה אצל כולם!

הבוקר, בשבת, במניין ב 'יחווה דעת', נזכרתי לפתע בקטע שידור עמוק שלי אודות "זגוגית שבורה שבחלון – האם יש תועלת בהחלפתה בזגוגית של חלון אחר שבאותו הבית כדי שהפרפר לא יעוף החוצה?" ונזכרתי שראיתי חומר שהטיל אור על המשל הזה באחד הספרים לאחרונה, והתאמצתי לזכור היכן, והצטערתי שאיני זוכר, אך התחזקתי ואמרתי לעצמי לאור ניסיון העבר שהקב"ה בחסדיו לבטח ימלא את צימאוני ואני אזכר היכן… וכשהגעתי הביתה, עוד קודם הקידוש, נשלחו ידי אל הספר 'על גבול שני עולמות' של הלל צייטלין הי"ד… מדוע? אין כל סיבה מיוחדת. סתם התעוררות של התעניינות. ופתחתי אותו וראיתי להפתעתי שיש שם חומר רב אודות חסידות ברסלב שפעם התחלתי לקרוא ומאז לא המשכתי (כמו גיחות רבות שלי אל ספרים, משאת נפשי, מבלי שאזכה לקבוע זמן להשלים את תשוקתי, תפשת מרובה לא תפשת, וכך חולפים להם חיים שלמים…) ולפתע, ברק בראשי: "אם כאן הקטע הזה אז זהו זה! אז אני יודע! אתה אתי!" (כאילו יש ספק, איזו פשלה) דפדוף דף אחד ועוד אחד והקטע נגד עיני. אם כן – אני יודע! אני יודע שוב! (עד מתי, הפעם?) זה היה אות מופלא, מתנת אהבה לכבוד ניסן (נס), ואני נקרא אל השמחה… כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ… שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות…

ואתמול, בערב שבת, יצאתי מהמקלחת אל מזג אויר קריר מהמצופה ונתקפתי בהלת הצטננות והייתי צריך לעורר מידת הביטחון כנגד חרדת דלקת ריאות, והועיל ב"ה, אף על פי כן הצטננתי כדבעי והייתי כל השבת עלי טישו ועלי אפצ'י, אבל רוב השבת עברה בהתעלות והורגשה מאוד קדושת יציאת מצרים – החרות היתה באוויר. מתיקות עצומה היתה בחוץ, מתיקות של טהרת נעורי אביב מהולה בקדושת שבת הגדול. אשרי העם שככה לו. ואחר הצהרים הלכתי לשיעור של הרב אסולין אודות דעת הרמב"ם שאדם מצווה מדאורייתא להראות חירות בליל הסדר. אה, איזה בושם! ועוד דבר חזר ועלה והאיר בחזית – 'קדושים תהיו', כאשר הפירוש על פי הרמב"ן: "ולא נהיה כהמון בני אדם המלכלכים עצמם בכיעור ובמותרות". כי מסתבר שרוב המון בני האדם מכערים ומטנפים משהו יפה שיש בהם, משהו שניתן להם במתנת נצח מהוד סוד אחורי הפרגוד, פרגוד הרחמים והאהבה (איזו החמצה!), ןאנחנו שומרים על יופיינו. איזה מילים! ושוב ראיתי שמתנת האמונה האדירה שמוענקת לנו בפסח טבעה ופעולתה לגאול את כל המצבים מסתמיותם. הרווחים, אם כן, הם אגדיים. מרוויחים בכל! והעד על כך מה שאומרים החסידים (ועוד רבים) כל בוקר: 'הריני מוסר בידך אבי מלכי את כל מעשי, דיבוריי ומחשבותיי…' כלומר, אין, באמת, רגעי חולין! בוז לכל תחושות 'המרמרת הממארת' אודות אי הנוחיות או הקשיים המתעוררים לבקרים, אלא הכל בהשגחה והכל לטובה. כל מעשי, דיבוריי ומחשבותיי הכל, הכל, הם עבודה לגבוה. אין שטחים מתים בזמן, שטחי ריק. נלחמים בחמץ! מגרשים את המחשבות 'החמוצות'! אביב…

 

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345