יום שלישי, על עיני ועל ראשי! ח'יוכים בכסלו!

בס"ד

כמה טוב היה לשמוע את הרב מוצאפי היקר בערב שבת ברדיו (בימים האלה לפני כמה שנים) קורא לכל אשר חובת השעה מצלצלת אליו לקום לתיקון חצות. בקולו האחראי והנעים הוא הפציר בשומעים להתייחס ברצינות לעבודה הזו שהזוהר הקדוש מפליג כל כך בחשיבותה ותולה בה דברים עצומים. ולא רק הזוהר אלא כל המקובלים וגדולי החסידות וגדולי הדורות… ואומרים בשם החידושי הרי"ם זצ"ל על מה שבעל השולחן ערוך כתב: 'ראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן בית המקדש ולקום בחצות ולקונן על כל מה שקרה', שמי שרואה שאין בו יראת שמים לקום בחצות, חייב להיות מיצר ודואג על חורבן עצמו'.

והביא בספר תפארת בנים בעמוד י"ח: כאשר הד"ר משה אויערבך ז"ל נשלח על ידי הקהילה החרדית בגרמניה לייסד תלמוד תורה במושבה פתח תקווה נכנס אל הגאון רי"ח זוננפלד זצ"ל, וביקש שיתן הסכמתו ועידודו למטרה זו, ושאלו הגאון: האם לדעתך יצאו מהתלמוד תורה שלך יהודים הקמים בחצות הלילה לקונן על החורבן? והתפלא ושאל: האם למטרה זו צריכים להקים תלמוד תורה, בכדי שהילדים יקומו לתיקון חצות? הלוא התכלית העיקרית היא שיהיו שומרי שבת ואוכלי כשרות, ויקיימו את שאר דיני השולחן ערוך? ענה לו הגאון: אמנם נכון שגם אצלנו לא כל הילדים היוצאים מהתלמודי תורה, מגיעים לדרגה זו להיות מן הקמים בחצות הלילה, ורק בודדים יחידי סגולה זוכים להגיע לדרגה זו, אולם אנו מלמדים את כולם סימן ראשון בשולחן ערוך ושם מוזכר בסעיפים ב' וג' שראוי לכל ירא שמים להיות מיצר ודואג על חורבן בית המקדש וממילא יוצאים גם יחידי סגולה שמגיעים לדרגה זו. אבל מדבריך אבין שאין בדעתך ללמוד עמהם הלכות אלו כלל, ולעולם לא ידעו תלמידיך שיש הלכה כזו, כי הרי אין אתה מעוניין בזה, ואם כן איך אתה רוצה שאתן הסכמתי לעקור אפילו סעיף אחד מן השולחן ערוך? זה תוכן דבריו הנשגבים.

ולעצם העניין אנו יודעים מחז"ל כי בחצות הלילה מתעוררת הבכיה למעלה על חורבן בית המקדש, ובאורחות חיים להרא"ש כתב: יתאונן ויבכה על גלות השכינה וגלות ישראל ועל חורבן בית המקדש וארץ הצבי. ועל זה צריך האדם לבכות ולזעוק בכל לילה ויחבוט פניו בקרקע ממש, ויקונן על הריגת הצדיקים ועל שמו המחולל, וצריך להוריד דמעה מאין הפוגות על בנין ירושלים והחזרת קרן דוד כי הוא תכלית שלימות האנושי, ואם אין לנו ירושלים ומלכות בית דוד למה לנו חיים? ויאנח בשברון מתניים על צער השמיים. ויכוף ראשו ויחבק פניו בקרקע ממש. משום דאף על גב דאיהו לא חזי, מזליה חזי צער השמים, ואזניו תשמענה קול ברמה קול נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. ועל כל פנים יעשה קול בכי. וישב על הקרקע כי לא די באנינות וצער הלב בלבד, כי אם להראות אבילות בפועל ממש מפני שמידת המלכות שעליה אנו מתפללים (בחצות הלילה) נקראת בשם כבוד מלכותו, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ואין כבוד אלא בדבר הנראה בראייה חושית בפועל ממש.

אשריך הרב מוצאפי שראייתך צלולה לומר לנו דברים אמתיים כאלה, כי סביבנו ההמולה של כוחי ועוצם ידי, והאמת נסתרת עד בלי די… אך גלוייה היא לצדיקים ולבעלי אמונה.

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345