יום רביעי, ו' בתמוז – ו'ויוה בתמוז! וויוה ליום החודש! לאמונה לתקווה, לשמחה! וויוה!

בס"ד

ואנו שבים אל יומן 'המרדף אחר השמחה' של זוהר ברנע:

מכירים את זה, שאיך שאתה מתעורר, האשה שתחיה, מנצלת את חלון ההזדמנויות שבין סימני היקיצה הראשונים לבין המצב של ערנות גמורה להעמיס רשימת מטלות ברורה לאותו היום. כגון היום:
1. לשלם למס הכנסה 3 ק"ג עגבניות ששברת מהקיר של השכן, כדי שיכניסו את המנהלת של הילדה לארון של הביגדי קיץ.
2. למצוא קסם איך להעלם ולהכנס לתוך המיבש כביסה, לבלוע 3 ק"ג אבקת כביסה בבנין אריאל, ולתלות את עצמי הפוך לא מקדימה אלא מאחורה שלא ישאר אפילו אבק…
פשוט וברור!
ביום כזה, עד הצהריים, אני מספיק מלא דברים: כגון, לזהות איפה הידיים שלי וגם הרגלים (דרך אגב זה מאוד עוזר כדי לשמוח בברכות השחר) ועוד דברים כהנה וכהנה עד כדי לקום מן המיטה
(מאידך אישתי מספיקה בקושי, בקושי: ללכת למכולת, לקנות עגבניות ועוד, לבשל ארוחה לילדים, לעשות כביסה,לקפל ולתלות, להפגש עם המנהלת של הילדה, ללמוד עם הילדה את כל הש"ס- פשט בלבד בלי שום מפרשים ואם דמיוני אינו מטעני, לשפץ את הבית של השכן, לכבוש את מס הכנסה ולקשור את העובדים בחוץ)
תכלס מה שאני מנסה לרמוז הוא – שהיום שלנו יכול להיות מלא במשימות ובעיות, המון שכחה, ובלבול ומי יכול לזכור עצות של שמחת המצוות כאשר יש כ"כ הרבה דברים שבאמת צריך לעשות ולכן…
הפשיטות והתמימות (כמו שאני מבין אותם) אם כן זה קודם כל – לזכור!
הרב נתן מברסלב אומר שזה עיקר הניצחון במלחמה – להזכיר לעצמו כל הזמן את העצות ואת הדברים שהוא כבר קנה ולמד ושמע. ולכן עצת העצות היא, לא עצה חדשה, אלא להתחדש בכל העצות שאנו יודעים כבר, לרשום אותם, לשנן אותם בפה ולדבר אודותם. ויש הרבה להאריך בזה אבל אני מאמין שהבנתם, אחרת כל מה שתזכרו מהיום הזה הוא שנתקלתם בארון בדרך למיטה…
אז אשתדל עכשיו לכתוב בל"נ את מה שכבר הבנתי עד היום (אל תקחו את זה כחפירה אלא כדרך לזכור ולעשות)
1. צריך "להזיז" את המצוות – להפוך ולהפוך בהן בדעתי, ובהתפעלות – לפחות להזיז איזה מצוה פעם ביום כדי שיתפשט ריח טוב ממנה.
2. להזיז את עצמי קצת, עד כדי קימה מהספה אל הדילוגים! ודילוגו עלי אהבה: כל סגנון של דילוג – אחד המנתר ואחד המתנועע ובלבד שיהא לשם שמים. יותר מידי זמן על הספה גם הגב נתפס ו"זה לא כ"כ נעים לראות גב תפוס".
3. לקרוא כל יום מעט ליקוטי תפילות, במטרה לקיימן באמת וכו'
4. לקרוא כל יום מעט בסיפורי מעשיות כדי להתחדש רוחנית
5. לשלם למס הכנסה 3 ק"ג עגבניות וכו'..(סתתתם) להזכיר לעצמי כל הזמן את העצות של רבינו כל עצה שאני כבר מבין ומכיר, ובפרט שכבר ניסיתי אותה בתכלס וראיתי איזה יופי, היא עובדת!
כך כל יום!
וכל האמצעים האלה מותרים על מנת להקדים תרופה למכה (שבאה בד"כ מתחת לחגורה)! לכן יש לומר אותם בפה. לדבר עם ה' ולבקש אודותם, וגם עם החברים וגם עם עצמי (לא ליד החברים. לא מומלץ), לשיר את זה, לרקוד, להקליט וכו' וכו' העיקר שזה יביא לבסוף לידי מעשה, כלומר, לידי זכרון  בזמן אמת כאשר העצבות והדכדוך מנסים לחזור אל הלב כמו איזה שרץ שקבע לו שם מקום…
כל הערום בדעתו יותר יצליח יותר! שמחה! שמחה!

זוהר ברנע

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345