יום השישי, ד' תשרי (תשפ"ב) – דיאלוג בתשרי

בס"ד

יום נחמד, חברים, רפואה לכל הלבבות השבורים.

היי יום נחמד, שב אצלי על כף היד. שב תנוח על תירא, ותעוף מלא תורה.

יום השישי, ד תשרי תשפ"א –  דיאלוג בתשרי

בימים האלה יש דיאלוג עצום בינינו לבין הקב"ה: 'דרשו השם בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב'. עד כמה קרוב? יותר ממה שהאור קרוב לעיניים. יותר ממה שהאויר קרוב לריאות. וזה נכון! וזה מסחרר! כל אחד מבין שצריך לנצל כל רגע מהימים האלה, ימי תשובה, ימי נביעת הדמעות, ימי לבבות הולמים על שערי הרחמים… אבל מרוב נרווים מאבדים את הצפון ונלחצים. מה זה נלחצים, זה לא מילה… אבל גם זה מהשמיים, זה נסיון.

ואני כמובן יודע את זה לכן אני מתחיל פשוט, פשוט: אבא, נבראתי לחיות, ואין חיים רחוק ממך. אבא, אתך הכל תענוג, בלעדיך הכל תוהו. עזור לי לחשוב על כבודך כל הזמן ולא על מה שקורה לי. גם אני נבראתי להיות קרוב אליך, אבא, ואני מתבלבל. אני עושה טעויות, אני צריך את עזרתך. אני רוצה להכנס אל יום הכיפורים כמו אחד שעבד פיזית שמונה שעות בחום של בני ברק, ועכשיו הוא נכנס אל האמבטיה… איזה חיים אמתיים! והקב"ה שומע תפילת כל פה בקרבה מיוחדת בימים אלה. לשם כך הוא ברא את ישראל… והוציאו ממצרים…

אה, יוצאים מערי הבירה – של הכפירה!

לא מתבלבלים מהנוצצים בכיפה, הם שבויים בידי הקליפה!

אני נפטר מהמניות, של בורסת ההזיות!

אפרופו, דיאלוג: רבינו הבעש"ט אמר, 'מיום שברא ה' את העולם אין תפילה שלא תפעל: אם לא עכשיו אז לאחר זמן, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא. ועל כך המעשה הבא: בעת שהיה צריך בנו של רב נחמן מטולטשין, ישראל, להתייצב לצבא, התפלל אביו הרבה על שחרורו. אבל ביקש ממנו שכאשר יזכה וישתחרר שלא ישלח לו מברק הודעה על זה, כדי שלא יפסיק להתפלל. והסביר: 'אם לא יצטרכו את התפילות האלה עבורך יועילו התפילות לשאר בני ישראל המצויים בצרה הזו.'

אז, זה הזמן, אלה הימים, גם עבורנו להפקיד כמה שיותר בחשבון החיים שלנו בשמים. אם אין אנו זקוקים ל"מזומנים" האלה עכשיו, אז לאחר זמן. הצורך יבוא. אם לא עבורי – אז עבור אחות או אח עברי.

 

מה יש לך להגיד על זה?

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

12345