זהו. זה נגמר גם השנה. האם היתה החנוכה אפיזודה חולפת? האם האורות העדינים האלה עד מהרה יישכחו מן הלב? האם טעם המקדש ורוח ההקרבה למען היופי הפנימי שנמסר לנו זה משהו ערטילאי ולא רלוונטי? האם רק לחשמונאים נעשו נסים אי אז בעולם האגדות, או שמא אל חי וקיים עשה ועושה עמנו נסים גם בדור הזה לעינינו?
