בשורה טובה: "ספר החיזוקים" – ספר הרפואות, ספר נפלא! יום ד'עת באלול!

בס"ד

ספר של חיזוקים חמים דבר יום ביומו

[נכתב ולוקט בשנת תש"פ (החל מאלול תשע"ט, 2019) שנת הקורונה האדירה]

החלק הראשון – חודשי אלול תשרי – יצא לאור בס"ד לפני שלוש שנים, וניתן להשיג אותו אצל אהרן בר. לפנות למייל: chizukimbar@gmail.com.

קנה לך חבר (ספר כזה מתוק) בימים נדירים אלה של אלול-תשרי.

הנה ההקדמה לספר:

ספר החיזוקים – ספר הרפואות

נניח שמבקשים ממך להתבונן כמה שניות בתמונה של קובייה. הקובייה מונחת על צידה והיא שקופה ואתה מתבונן בה…

לאחר כמה שניות היא זזה לנגד עיניך. לתדהמתך היא שינתה תנוחה. יד נעלמה כאילו סובבה אותה ואתה רואה אותה מזווית אחרת. מה קרה כאן? זוהי 'הקובייה המתחלפת'. היא ממחישה תופעה מופלאה הקשורה בתפקוד המוח ומשתמשים בשעשוע הזה כדי להדגים כמה הקשר שלנו עם המציאות חמקמק, אבל אני משתמש בזה להמחיש כמה מצבי הרוח שלנו (הלא רצויים) יכולים להתחלף בבת אחת… ברגע! הופ! הלב שינה זווית והוא שוב מול השמש. יצאנו מזה!

כן, כאשר העיניים מתבוננות בקובייה המהפך קורה מאליו והוא באמת חסר משמעות. אך כאשר הלב נידח אל מצב רוח מעונן (ולעיתים מעונן כבד) המהפך וודאי מאוד משמעותי. יתכן שהשמש של הלב תצא מאליה והניסיון עבר מאליו, אך אפשר גם לא לסמוך על זה ולפזר את הענן באופן 'ידני'. אפשר בקלי קלות לחתור אל השמש.

איך?

התחזקות!

התחזקות מאיזה סוג שתהיה! וזה עובד תמיד. וזה עובד מיד. וזה מדהים!

הנה, היום בבוקר. בהליכה, בסביבות שש בבוקר, בקרב השקט העמוק, ברחובות השכונה השקועה בשינה, הייתי מביט אל ההרים המקבלים בהערצה את הקרניים הראשונות של יום חדש, שואף מלוא ריאותיי את הברכה הרעננה, רואה את משאית העירייה מניפה מן הבורות את שרוולי האשפה הענקיים… והייתי ושומע באוזניות את אחת התוכניות שהעליתי לאחרונה לאתר – תכנית שכולה התעוררות ברוח חסידית ('שלושת השערים של רומי') – וכבר אני עומד נפעם, נרגש ממש לנוכח פלא המתנה המושטת אלינו ממקור החיים – מתנת ההתחזקות! תוך כמה דקות קבלתי לב אחר! אני מוצא עצמי משתתף בזמן אמת בסוד התחדשות החיים! כמה יקרה, נהדרת, אלוקית היא ההתחזקות. עד כמה קל לזקוף את הקומה. קל לעורר לחיים את הנפש החלושה, המתרוצצת בין הפחדים והדאגות, נופלת אל תרחישים חסרי מוצא בראותה לנגדה קיום חסר סיכוי, חסר תכלית ואור. והנה אור. והנה חיים. והנה דבש וזמר של שמחה. הקובייה התחלפה, והפעם זה היה – הלב!

ומה עשיתי אני כדי לזכות לזה? פשוט הקשבתי כמה דקות לדברי אמונה, ראיתי איזה ווידיאו מחזק, קראתי כמה דברי טעם של קדושה, ואולי הכרחתי עצמי לשמוע שיר או ניגון שבאים מצד הקדושה, וזה למרות שהרגשתי מודאג, כועס, עלוב, מיואש… רק לחצתי על כפתר באיזה מכשיר, פתחתי ספר ו…הנס חזר על עצמו!

עשיתי סטופ לאומללות המבוהלת. עשיתי זאת בעזרת רזרבות כוח רצון שגנוז בי. פעלתי כנגד הדיאגנוזה הפסימית של הלב ונתתי קרדיט למהלך שניסיון החיים מאשר אותו – גררתי את נפשי אל איזו התחזקות!

וואו! ברוכים הבאים ארצות החיים! הדמיון התפזר… אל מסתתר, תודה, כמה טוב שאתה עוזר.

 לכן, הנה לפניכם "ספר החיזוקים"! חודשי אלול ותשרי כמו מזנון של שירות עצמי במלון מהודר, מעלה אדים חמים, ריחות של תבשילי התחזקות. שורה ארוכה של אגניות טעימות מכל הסוגים. אתה הופך דף וכאילו הרמת את המכסה מעל תבשיל מהביל של התחזקות. והנפש רעבה, או הו, כמה רעבה… אכלו רעים, שתו ושכרו דודים.

אך, רגע! יש עוד משהו חשוב שאני רוצה לומר לכם. הבה נפקח עיניים: אנחנו חיים בעידן לא יאומן שבו עברנו גלגולים של עשרות דורות במשך עשרות שנים. האם יש דבר שייראה מופלא היום? את הכל כבר ראינו וחווינו, מהכל כבר נדהמנו עד שכמעט השתבשה דעתנו… מה היום כבר יכול להיחשב כניסים? יקרה מה שיקרה אנו נמשוך בכתפיים ונישאר אדישים. עד כדי כך התחלף כאן עולם בעולם מבלי שזכינו לעצור ולהבין מה קרה. מי יאמר לנו שגאולת 'אחישנה' אינה בעיצומה?

כל זה, הקוראים, כדי לומר לכם ש'התקופה הגדולה' הזו גם היא באה לידי ביטוי בחיזוקים שבספר הזה. הם ספוגים ברוחה. הם מנסים לגשש ולגעת בחווייה הזו של חיים שנעתקו ממציאות אל מציאות ולנסות להבין למה? איך? לאן הדברים מובילים ומה חובתנו בשעה זו. [ואת זה נעשה בע"ה בעיקר בסדרת המאמרים הנפלאה, 'עידן האדם', המופיעה בעמוד 91]

והחיזוקים סובבים עם לוח השנה מההחלטה להושיע את חיי בחודש אלול אל המאמץ להיטהר בעשרת ימי תשובה ושיאו בחגיגות הניצחון של חג הסוכות… ואז מחודש אל חודש, מחרישה אל זריעה, מלבבות מתבוננים בנדידת העננים אל שמחה וחירות, קציר ובציר, ספירה ותורה, חורבן ובנין… מצבי הרוח משתנים, המידות שעל בימת הלב מתחלפות, הנושאים מגוונים, בקושי הספקנו לקחת הפוגה קלה ואנו שוב על קוו ההתחלה. היינו כחולמים! חזרה אל הראשית אבל הפעם אחרים לגמרי, החיים בקרבנו, לצדנו, אנו נושאים אותם ונישאים על ידם וחוזר חלילה…