יום רביעי, כ"ה טבת! שיאירו רחמים ענקיים עלינו, אמן! יהא שמיה רבא: הרב אביגדור מילר
הרב אביגדור מילר על "יהא שמיה רבא"
שאלה: מה הכוונה כאשר אומרים אמן יהא שמי רבא? על מה האמן?
תשובה:
ובכן, כאשר השליח ציבור אומר יתגדל ויתקדש שמיה רבא – יתעלה ויתקדש שמו הגדול – אנו עונים אמן יהא שמיה רבא מבורך – יתברך שמו הגדול לעולם ועד! וזה אומר כך: "אנחנו מסכימים אתך! ואנו דוגלים בלב שלם באירוע הזה של התכנסות למען הלל את השם.
ויותר מכך, אנחנו לא מרוצים רק מהאירוע הנוכחי בלבד. אלא: לעלם ולעלמי עלמיא – אנחנו רוצים שזה ימשיך לנצח נצחים! זה אומר שאנו רוצים שילדינו וילדי ילדינו ימשיכו ללכת בעקבותינו והם יתכנסו בבתי הכנסת, ואפילו בבתיהם, ותמיד ישבחו את ה' לנצח נצחים. זה מה שאנחנו אומרים. אנחנו לא מסתפקים בהודייה והתהילה של עכשיו. לעלם ולעלמי עלמיא! לעולם ועד. כלומר, זו תפילה.
אבל זו לא רק תפילה לעתיד. זו גם הצהרת נחישות: "אנחנו מתכוונים בהחלט לדאוג לכך שזה יתבצע!" אז 'יהא שמיה רבא' אומר: אנחנו הולכים לתמוך בישיבות. אנחנו עומדים לבנות בתי ספר של בית יעקב כדי ששמו הגדול יתברך לעד. בית יעקב פירושו שבנות מוכנות ללדת תינוקות. לפני שבית יעקב הגיע, הבנות לא רצו ללדת תינוקות. בית יעקב פירושו בנות שיש להן עשרה ילדים.
אתה יודע מה הן עושות בשבילנו? הן מצילות את העם היהודי! מסביבנו יהודים ההורסים את עצמם. הם מתאבדים לאומיים. כולם יורדים למחתרת והולכים לאיבוד אבל בנות בית יעקב פתחו את התנועה הגדולה שיזמה הרבנית קפלן באמריקה, היא הביאה אותה מאירופה, אידיאל של להיות אם מצליחה, אם יהודייה אידיאליסטית; הם הקימו את בתי הספר האלה ועכשיו בנות יולדות תינוקות.
והן נשואות לבני תורה; יש בנות יראות שמים בכל מקום! משפחות גדולות! אתה רואה אותם דוחפים עגלת תינוק, שניים בתוך הכרכרה ועוד ארבעה אוחזים בכרכרה והולכים איתם. זו השראה! עלינו להרעיף עליהם ברכות כשהם עוברים! מגיע להן כל הדברים הטובים שבעולם, הנשים המסורות הללו. זה אומר הרבה עבודה אבל הן עובדות למען עתיד העם שלנו. זה 'יהא שמיה רבא' – היא אומרת כל דקה יהא שמע רבא! אתה יודע מה זה אומר שצריך לכבס כל כך הרבה חיתולים! צריך לשטוף כל כך הרבה כלים! זו עבודה מתמדת. היא אומרת יהא שמיה רבא.
והבעל הנאמן שעובד כל היום כדי לפרנס משפחה כזו; לפעמים הוא לוקח שתי עבודות. הוא גם אומר 'יהא שמיה רבא'. לזה אנחנו מתכוונים ב 'יהא שמיה רבא'. אנחנו רוצים שיהיו לנו דורות ודורות… וכל אותם יהודים שעובדים עבור הישיבות, אנשים ששוברים את הראש כיצד עומדים בשכר הישיבות, אנשים שמגיעים לישיבות הוועד המנהל ואומרים: "איך אפשר לעזור לישיבה להמשיך, אולי אפילו להתרחב?" אנשים שהקימו ישיבות, אידיאליסטים שהקימו בתי ספר של בית יעקב – ויש בזה המון עבודה – כל האנשים האלה כולם אומרים יהא שמיה רבא. גם כאשר יהודי מכשיר עצמו בשנות הילדות והבחרות לקריירה של 'הללו את ה', כלומר, שיהודי לומד תורה ומבין את חובותיו להלל את ה', זה הכל יהא שמיה רבא. ולכן כל צורה של עבודת ה' נכללת ובאה לידי ביטוי כאשר אנו אומרים 'יהא שמיה רבא'.
אז שוב, קודם כל זו תפילה שזה יימשך לנצח – יתברך שמו לנצח נצחים. שנית, זו הצהרה שזה מה שאנחנו הולכים לעשות; אנחנו עומדים לדאוג שנבצע את זה בחיינו. והשלישית: זו נבואה. כעת אנו חוזים את העתיד. זה יימשך לנצח. תמיד יהיה עם יהודי לנצח. האומה הלזו והאומה ההיא צפויים להידרדר בסופו של דבר. העמים החשובים והחזקים ביותר ילכו בסופו של דבר לאיבוד, אבל אומה שאומרת יהא שמיה רבא תמשיך לומר זאת לנצח.
אז יש לנו שלושה דברים; אני חוזר עליהם עכשיו: הראשון הוא שזו תפילה. שנית, זו הצהרה שזה מה שאנחנו הולכים לעשות, ושלישית, זה שזו נבואה שזה ימשיך לנצח.
טכס טבעת כפולה – שאלה לרב אביגדור מילר
לאחרונה הייתי בחתונה שבחופה אמר הרב שגם הכלה תיתן טבעת לחתן. מה אתה חושב על הרעיון הזה?
תשובה:
אתה יודע שהיתה תקופה שבה נהגו להכריז בגאווה, "טקס טבעת כפולה!" כאילו זה מן ניצחון. טקס טבעת כפולה! זה כל כך מטופש, כל כך מגוחך; היא רוצה, אז היא נותנת טבעת לחתן. זה טיפשי עד כמה שאפשר.
בואו נבין. מה זה נישואין? נישואים הם ארגון. לארגון צריך להיות נשיא וסגן נשיא. אם יש לה שני נשיאים אז זה לא יעמוד. הוא נותן לה טבעת; הוא הנשיא. היא מקבלת את הטבעת, היא סגנית הנשיא. נניח שיש לך ספינה עם שני קפטנים. שני קפטנים? לא, זה לא טוב. יהיה מרד. זה בלתי אפשרי.
לכן נישואים מודרניים לא מחזיקים מעמד. אתה לא יכול להחזיק שני ראשי משפחה. חייב להיות אחד שהוא הסמכות של המשפחה. כמובן שהוא צריך לכבד את הסגן הראשון שלו. אתה צריך לכבד את סגן הנשיא; חשוב מאוד. זה המבחן שלו בעולם. אם הוא לא מכבד את סגן הנשיא שלו, זו בעיה גדולה. הוא חייב לכבד את אישתו יותר מגופו; הוא צריך לכבד את אשתו אפילו יותר מאשר את עצמו. אבל אם האשה אומרת: "אני כמו בעלי; אני אעשה קידוש, אני אוציא את כולם ידי חובת קידוש,” ואז לא יכול להיות לבית קיום והוא מתפרק. חייב להיות לך אדם אחד שהוא מנהיג.
לאחרונה יצאה הודעה של הבפטיסטים הדרומיים שהאשה צריכה להיות כנועה לבעל. וזה נחשב כחידוש גדול; כל העיתונים התלהטו: "וואו! וואו! האישה כנועה לבעל?!" אבל אני חשבתי, "אלה חדשות?! זה הטבע האנושי!" הבעל צריך להיות אחראי על הבית.
כמובן, כשהוא נכנס הביתה הוא לא צריך לדחוף את האף שלו למטבח ולומר "תבשלי את זה ותבשלי את זה". אשתו אחראית על כל דברי הבית. אבל ראש המשפחה צריך להיות הבעל ואין עוררין על כך. אם יש שני ראשים הסיפור נגמר. אדם שנולד עם שני ראשים, הוא טריפה. ולפיכך משפחה בעלת שני ראשים אינה משפחה.