איך מדברים אל השם? הרב אביגדור מילר
בס"ד
איך אני מאמן את עצמי לדבר עם השם?
כך שאלו את הרב אביגדור מילר זת"ע.
תשובה:
ועל זה אענה כדלקמן. בהתחלה אתה צריך להיות צבוע. אתה צריך לעשות את זה בצורה שטחית, כלומר, קודם כל אתה חייב לומר את המילים.
וזה מה שאנחנו עושים כאשר אנחנו מתפללים: אנחנו מדברים עם השם, אבל למעשה "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם", כך אומר הנביא (ירמיהו יב,ב). זה אומר 'אתה רחוק מהפנימיות שלהם, רחוק מלבם'. זו האמת. וזה מה שנקרא 'להתפלל'.
רק אם אדם מתחיל באמת ובתמים בקריירה של דיבור אל ה', אז הוא שהתפילה שלו הופכת ליותר ויותר משמעותית. לאחר זמן מה כשהוא אומר – 'אתה', הוא מרגיש שהוא מדבר עם מישהו. כשהיום הגדול הזה מגיע, הגעתם!
אז קודם כל אתה שטחי. אתה צבוע. וכמובן שזו צביעות טובה. אתה עושה את זה כדי לאמן את עצמך. אתה מדבר עם ה' ואתה אומר "אני מודה לך ה' שעשית אותי בריא". כשאתה רואה אדם קופץ ברחוב עם רגל אחת ומכנס ריק ויש לו קביים ויש לך שתי רגליים טובות, אתה צריך לעצור ולחשוב "ברוך אתה ה' שיש לי שני רגליים", ולומר לו את זה. אתה רואה אדם הולך ברחוב ושרוול אחד ריק מוצמד לכיסו, אתה צריך להודות מיד לקדוש ברוך הוא שיש לך שתי ידיים. ועוד המון המון המון הזדמנויות של מחשבות מסוג זה.
וכך, לאט לאט אתה מתרגל לומר את המילים עם התעוררות, ואחרי זמן מה אתה עומד להרגיש שיש מישהו שממש מקשיב.
כך אומר מסילה ישרים. בהתחלה אתה אומר את זה ואחרי זמן מה ההבנה נכנסת למוח שלך, כי יש לך את האינסטינקט הזה שיש לכל בני האדם שהשם בעצם נמצא כאן ומקשיב.
קלטת מס' 317 (מאי 1980)