מה עושים אחרי יום כיפור?

בס"ד

הרב אביגדור מילר לגבי היום שאחרי יום הכיפורים

שאלה

אילו מילות חיזוק אתה יכול לומר לנו אודות היום שאחרי יום הכיפורים?

תשובה

אני זוכר את היום שאחרי יום הכיפורים בישיבת סלאבודקה, אבל קודם אספר לכם אנקדוטה: אני זוכר שבמוצאי יום כיפור הלכתי לביתי לשבור את הצום עם חברותא שלי; ישבנו יחד ליד השולחן, שני חברים. לא אמרנו מילה אחת במשך כל הסעודה… חוויית יום הכיפורים עשתה עלינו רושם עצום כל כך עד שאף אחד לא פתח את הפה כדי לא להפיג את הרושם הזה. ישבנו שם ואכלנו בדממה מוחלטת.

למחרת בבוקר, לאחר תפילת שחרית, ראש הישיבה, זכרונו לברכה, דיבר עם בני הישיבה. בני הישיבה עמדו לעזוב במרוצת הבוקר – מעט יישארו ליום טוב, אך הרוב ילכו הביתה למשפחותיהם – וכך ראש הישיבה דיבר אלינו:

"כולכם עמלתם בראש השנה וביום כיפור", אמר. "השקעתם את לבכם בתפילה – התפללתם בכל לבבכם בישיבה וקיבלתם התרוממות הרוח והשראה. השגתם אוצר יקר ערך. כי להתפלל במקום טוב בשלושת הימים הללו זה שווה לשלושה חודשי לימוד.

"ועכשיו אתם צריכים להיות על המשמר", אמר. "אתם צריכים להיזהר כשאתם חוזרים הביתה. כשיגיע יום טוב ואז שמחת תורה, היזהרו מליצנות". ליצנות פירושה קלות דעת, חוסר מחשבה, עשיית דברים טיפשיים".

והוא ציטט לנו את מסילת ישרים. במסילת ישרים נאמר שליצנות אחת יכולה להפיל מגדל, גורד שחקים, שנבנה על ידי מאה תוכחות. תוכחות פירושו שיעורים, שיעורים בדעת, שיעורים ביראת שמים. והנה, תוכחה אחת יקרה יותר מיהלום אבל מאה תוכחות זה אומר שאתה אדם עשיר מאוד! יש לך עכשיו גורד שחקים גדול, גורד שחקים גדול של דעת. זה יכול להביא הרבה הכנסה, גורד שחקים כזה! אבל ליצנות אחת יכולה לגרום לכל הבניין הזה לקרוס ולהתמוטט. כך מסילת ישרים. "עמלתם מאוד בראש השנה וביום כיפור", אמר ראש הישיבה, "וצברתם הרבה דעת. אבל חשוב עכשיו להיות ערניים כי בקרוב יתחיל היום טוב של סוכות. וכל ימי החג ויום שמחת תורה יהיו ימים של שמחה. אז זה תלוי איך תחגגו. אם זו תהיה חגיגה שמביאה בחשבון, משווה לנגדה, את השמים – ברור שתרקדו, ברור שתשירו ביום טוב, ברור שתשמחו! קוֹל רִנָּה וּישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים! מי צריך להיות שמח אם לא אלו הלומדים ואלו ששומרים את התורה?! הם אלה שבבתיהם צריך תמיד להיות קול שירה ושם הם צריכים תמיד לרקוד. אבל אם זה מתדרדר לפראות, לצחוקים וקלות דעת, אז כל הישגי יום הכיפורים הולכים לאיבוד.

זה מה ששמענו בישיבה למחרת יום כיפור. הזהירו אותנו שמה שזכינו ביום כיפור, הדעת שזכינו לה, היא נכס יקר מאוד ועלינו לאחוז בהשפעת היום הענק הזה זמן רב ככל האפשר.

(ספטמבר 1971)