הלו, יום שני, הלו חודש אלול – העולם עדיין בטיול!

בס"ד

חידת הזמן ממריאה בסלסול, והזרקורים אליך חודש אלול!

חיכיתי לך בלב הולם, זה אתה או שאני חולם? כבר מהדהד כאן קול השופר, עוד פרק של חיים עבר.

ואתה חודש אב, אל תעלם לנו במרחב, עלה לך אל רקיעי הזהב! את פניך קבלנו בידיים ריקות אבל עשינו המון, ועכשיו אתה מלא מצוות כרימון.

וודאי הוא שיש לי כינור בלב, אחרת לא הייתי אדם. וכשאני מנגן השמים שרים, והארץ נותנת יבולה. ומתי אם לא עכשיו, לכבוד חודש אלול. חודש אמתי שכזה, שוב עולה הניגון בחזה… תודה השם, איך זכיתי לטעום שוב את ימי סוף השנה, לשאוף את אוויר ירושלים, ארץ השכינה, להאמין בתורה ובמשה נותנה… ומי אני? מינרלים, חלבונים והורמונים של מבחנה, שזכיתי ליהנות מהוד מידת הרחמים העליונה. עורה כבודי! עורה הנבל וכינור! הנה עוד שנה פונה…

מהו הכבוד? ומיהו הכינור, שדוד המלך מזדרז לעוררם? כבודי, זה הניצוץ האלוקי שבי. כנור, הוא לבי. אלא שהכינור הזה מוקף כלבי דם וכל פעם שאני שולח ידי אליו יש הסתערות על פרק היד עם נשיכה ואני נהדף אל מקום מלא תחפושות, שוקק תאוות גסות, מלא חשבונות רבים: בנקאיים, פוליטיים, רפואיים, צרות ובעיות – לא חסר חוויות.

לא נותנים לי לשמוח כמו שהייתי רוצה. תמיד צץ משהו יותר חשוב שעד מהרה מחזיר אותי אל היובש של שעות וימים אנציקלופדיים, ובלי שאשים לב חולפים חיים שלמים (אפילו חיים של אלול) בסידורים ושיגרה. הצילו, זה נורא!

אך סוף כל סוף אני כאן בעל הבית. ואם אני עקשן אני אעשה פה סדר. אני אשמח כאוות נפשי. אלא שבתחבולות קצת. לא אהיה שלומיאל, טירון כזה, אלא לוחם קרבי. כל הכלבים הקליפיים האלה לא יודעים, לא משיגים בדעתם המקובעת, שמטאטא יכול להפוך כינור. קח מטאטא ועשה כאילו אתה מנגן עליו, הם ילגלגו וילכו לישון, אבל אתה (שאתה מאמין ולא כלב קליפי), עד מהרה במקום המטאטא תראה שיש לך כינור ביד. רק תתחיל! אנא, תתחיל! עורה כבודי! עורה הנבל וכינור! יש המון תחבולות, אך זו אחת בדוקה: התחל לשיר או לחייך או לרקוד ממש כאילו אתה שמח. כאילו זכית בכל משאלות לבך לגמרי. צייר את עצמך לעצמך מול הראי 'עליז מארץ הפלאות', בלי לב! כן, בלי רגש אמתי. את כל זה הם נשכו. אבל אתה קומנדו של הפתעות שלא מוכרות אצלם במילון. תתחיל לעשות באופן מכני, בלי סיכוי, בלי הגיון, השלך את ההגיון מראש המדריגות – ועשה כמו רובוט! עשה הצגה של שמחה. זה לא יקח אפילו כמה דקות עד שתהיה מנצח על מקהלות, מעורר אלפי קולות.

חודש טוב לכל חברי התזמורת!