כ"ח תשרי – ר"ת: כ'מו ח'לום!

בס"ד

תשרי, תשרי, אשרי מי שירא את הבורא!

אבל יראה מתוקה, לא מבהילה. אלא, כמו שיראים, למשל, מהאוקיינוס האינסופי, יראים אבל מתגעגעים אליו, מעריצים אותו, חולמים עליו…

טוב, אז מה עכשיו? מה עושים? חודש תשרי עומד לעבור.

רגע, רגע… קודם כל בוקר טוב!

ושיהיה לנו יום אדיר עם לב צעיר ואור דעת שמאיר, והניסיונות, אם יש, יחלפו כהרף השבריר… נו, אפשר כבר להמלא תקווה גם אם הכול נראה סגריר…

כי החודש הזה, המיוחד בחודשי שנה, הנה עבר (כמעט עבר) כמו חלום. כמו החיים כולם.

האם יש זמנים, רגעים, אירועים, שהם לא חלום? או שהכל נעלם, נגוז, חלף כאילו לא היה…

עצור, למען השם! יש רגעים שהם חיים לעד. צעירים לעד. הם אמתיים. להיות יהודי זה היכולת לצבוע את העולם והחיים כולם בצבעי הזהב של הנצח.

מה, בתשרי הזה קרה משהו עם סרטי זהב?

או הו, קרה גם קרה. שובלים של סרטי זהב.

מה, דברים נצחיים?

לגמרי. במובן המלא של המילה!

הרווחנו באמת משהו?

ועוד איך! אנחנו לא לוזרים. אנחנו מיליונרים. אנחנו מצליחנים, אנחנו ברי מזל, אנחנו על גבי השער באלבום 'מלכות-השם'. רק שנדע. רק שנדע, למען השם!