לא יום של בכי חרישי, אלא יום השישי! כ'בוד ו'הדר בחשוון!

בס"ד

כאשר אתה יודע שאתה יודע, זה ממלא אותך בתחושה עזה של סיפוק. כאשר יודעים משהו ששווה לדעת ויודעים בוודאות זה מעניק תחושת ביטחון ושמחה.

אפשר להתחיל למשל עם…התאריך!

התאריך העברי ספוג בקדושה, הוא אינו שרירותי גרידא, הוא מעוגן בחוויית החיים האמתיים. כאשר אתה זוכר באופן מודע וערני את התאריך העברי – אתה עלול מאוד להזכר עד כמה חייך היהודיים הם מתנה אמתית, אתה מתחבר אל משהו אמתי. החיים הם בוודאי אמתיים בכל מקרה, וזה נפלא אלא ש 'הקהילה המדעית' הלבישה עלינו פילטר שמסנן את כל הכבוד והחוויה של הבוקר הזה. התאריך העברי משבץ אותנו שוב בתוך זמן חי, בן חורין – לא עוד אחד מאותם ימים המשתרשרים במכאובי האבסורד על סף הדיכאון… 

כל כך חשוב לאדם לגעת במציאות. למשש במוחש את נוף החיים הנמשכים מעבר לאופקים, המוענקים לבקרים. לאחוז באחיזה אמיצה באיזו ידיעה בעלת משמעות, ידיעה בעלת ערך שאני וודאי בה, ולהתקדם אתה אל תחושה בריאה של קיום, אל בניין זהות פנימית מלאה – זהות של  כבוד המלכות…

התאריך העברי הוא נקודת זינוק פשוטה אל תוך החיים הפנימיים האלה. אנו, אם כן, בשליש האחרון של חודש חשוון, ימים קצרים, שקיעות יפות, מזג אויר רענן, שמש בהירה, לא מעיקה, מצפים בתקווה מתוקה שתתגשמנה כל התפילות של חודש תשרי… חנוכה מתקרב, איזה חג טהור… כלומר, אנו בתוך שנה יהודית, וזה גדול! איזו מתנה! אנו בלב זמן אמת וזה כבר מאיר מאוד כרגע. יש כבוד וזוהר ביום הזה, יש לי קצה חוט, יש לי עוגן בהוויה ואני יכול להמשיך…

מה עוד אני יודע בוודאות? כל אחד שמתחיל לעשות רשימה של הדברים שהוא יודע בוודאות, או הו, הוא יחווה התעוררות מעין תחיית המתים אצלו. הידיעות הוודאיות מקרינות על הרגע הזה אור תלת ממדי, כדאי לעשות רשימה כזו… יהי רצון שתמיד נמצא דרכים להעצים את החיים…

אז היום יום השישי כ'בוד ו'הדר בחשוון תשפ"ו, איזה יופי!

בוקר טוב!