יום חמישי, י'ושיע ד'לים, בתמוז! הותר לפרסום: משיח בדרך!

בס"ד

האם הקב"ה תמיד אתנו?

הנה, תחליטו אתם:

טרי מהתנור! ידיד יקר שמזמן לא ישבנו יחדיו הגיע לביקור. הוא אינו שומר מצוות, ואנו יושבים ומגששים איש לקראת רעהו. בקבוק הוויסקי שיבאס (משיבאס נפש) שעל השולחן אמור לעזור לנו, והנה דפיקה בדלת: נער צעיר, ילד בן 11 בערך, מילדי השכנים, בהיר, חביב, חייכן, מבקש לשאול מאתנו (עבור אמו) רום שקוף…

אשתי כבר ישנה לגמרי, ואני שואל אותו מתוך ערפילי הוויסקי:

'אתה מתכוון לבקבוקונים הקטנים האלה שמשתמשים בהם לאפיית עוגות?'

'כן!'.

אז אני אומר לו, כולי חיוכים: 'שמע, אין לי מושג איפה הדברים האלה במטבח, את זה אשתי יודעת והיא לא פה. וגם, אני ממש לא חושב שיש… לכן, תתפלל, חבוב, תתפלל! זה מה שצריך עכשיו, ואני אחפש…' ואני אפילו לא בטוח שאני מתכוון ברצינות אבל אני מתחיל לחפש באופן מנומס, בלי כיוון מעשי, פותח ארון סתם, ואחריו עוד ארון, וקורא אל הילד שנשאר סמוך לדלת, וקולי רם ומשועשע: 'אתה מתפלל? התחלת להתפלל?', והוא עונה לי: 'כן!' ואני מאמין שהוא באמת התחיל (הם משפחה יראת שמים)…

ובכן, לבי עדיין משתעשע בשעמומי אי אמונתו, אבל, הנה, התחדש בי איזה זיכרון עמום לגבי הבקבוקונים, וידי נשלחת כאילו מאליה אל ארון אחר ומוצאת שם נטו מאליה את הקופסא עם הבקבוקים האלה, רק שהם כולם בצבעים שונים… ואני מביא אותם אליו ואומר לו, 'זה אלה, נכון? אבל הם לא שקופים, חבוב! אבל, רגע, אני חושב שיש כאן אולי עוד…' ואני ממשיך לחטט בתוכם, ושם מונח לו בקבוק רום שקוף לאפיה… מה אתם אומרים, צירוף מקרים??