נא לעמוד!… לא, לא רעיון תימהוני… הגיע יום שני! ד'עת בכסלו – יהי רצון שתהיה נעלב ולא עולב!

בס"ד

"אכן, יש השם במקום הזה ואנכי לא ידעתי". אכן יש השם ביום הזה, בנסיון הזה, ואנכי לא ידעתי, נרדמתי. והרי לכך פקחתי עיני הבוקר, לכך התיר השם את מאסר אברי, לזכור שיש אלוקים כאן אצלי ואתי, ולא בכוכב אחר, אלא כאן במגרש שאחרי ביתי, בציור החי הזה של חיי עכשיו ומסביב. והעבודה הרבה פעמים היא לא להקשות ולהתרעם… לא להתבלבל מהתיאור העיתונאי של מה שקורה, אלא להזרים כוח ללב, לזכור ולמצוא במתרחש כרגע את עיקר רצוני ולבחור בו כאילו זה הזמן הכי מתאים לו! להקים את מלכות השם כרגע על ידי עבודת איש ישראל בשמחת ההתרגשות של המלכות איך שאני יודע, עד שיתבהרו השמים ותתבהר התפאורה, ותתבהר המחשבה.

התחלת הקדושה היא שאדם יאמין שיש דבר כזה שנקרא להמתיק דינים. שיאמין שיש דבר כזה לברוח מהדיכאון, מהייאוש, לדעת שאלה רק עניינים של דמיון. שיאמין שיש עניין כזה להפוך דברים שוממים לניצחון והצלחה… יש מציאות כזו שאע"פ שבשטח לא רואים סימנים, הרי שאתה מאמין… מאמין עד שבא לרקוד. שעל ידי היגיעה שלך והמצוות שלך והמחשבות שלך נעשים כאן דברים המעוררים צמרמורת של קדושה… התחלת הקדושה שאדם מאמין (חזק) שאפשר להמתיק את המועקה המדאיגה, האפורה, המאובקת, הרובצת על לבו… לשנות את מצבו. הוא יכול לבטל את השקר המשתלשל אל תוכו…

אלא שדנים אדם שלא ידע את זה. שלא ידע אודות הקדושה של עצמו, שלא ידע את מה שבכוחו לפעול, כיצד הוא מבטל בכל יום בעבודתו את מידת הדין המקדימה, המתוחה, השלוחה… עד כמה מה שעובר עליו זה קצת מן המקצת ממה שרצו להביא עליו, וכבר לבו צולל אל שדות המוקשים הבוציים והוא אינו חש… נדמה לו שהוא בתוך הטבע, שם הוא מחמיץ ומתבשל, ויש לו קושיות על עבודת השם: "הרי כבר התפללתי? מה?! פעם שלישית באותו יום?" ושאלות כגון אלה התוססות בחשאי בעומק הלב וגורמות לאדם להגיע אל התפילה, שהיא מעמד נשגב ומפואר של התקרבות, עיקר היהדות, והנה הוא לא שם…

וכך גם בעסק התורה: הרי משלמים על כל תיבה ותיבה, תלמד! תלמד, קיד! לא. הוא לא. הוא יש לו קושיה: "מה יצא מזה? אני כבר לא יהיה רב או אברך, או מגיד שיעור. אני לא מסוגל להתקדם עם איזה לימוד עד הסוף. לא זוכר כלום! עדיף שאעשה משהו שיש בו תועלת.." היי, תלמד לכבוד קדושת התורה, קיד! הרב שלי אומר שהסיבה שיש אפיקורסים בעולם היא שרואים דתיים (ואפילו חסידים) עם פנים חמוצות… למען השם תחליט כבר שאתה רוצה לזכור שהקב"ה תמיד אתך ואתה עושה דברים נצחיים ואתה רוצה לחיות רק על דעת זה. ומה שקורה אתך מסביב זה לא הסיפור העיקרי…