יום ראשון כ"ג אב, בין לראש, בין לזנב, השם כאן ולא עזב! כ"ג: כ'י ג'בר עלינו חסדו במנחם אב!

בס"ד

השורה התחתונה של הקבלה זה: דע, במצב בו אתה נמצא כרגע, יהיה אשר יהיה, יש אלוקות! יש כאן משהו לעשות עבור רבש"ע: איזה יחוד מתוק עם החתימה שלך, איזו פעולה שלמענה נקלעת אל הדקה הזאת. בכל רגע יש כוחות של קדושה יקרים, נדירים שבנדירים, והם אסורים, נידחים במסתרים ויש לפדותם. ואין טעם לשוטט בשכל ולנסות להבין איך זה מסתדר בשטח, אלא, תאמין! ותאמין גם, שאם אתה מתחזק לעשות משהו עכשיו, היכן שאתה – אתה עושה משהו שצדיקים גדולים לא מסוגלים לעשות (ומותר לך להגיד: וואו!… ועוד, וואו!).

לפני כמה שנים, אחרי תשעה באב, ערב שבת נחמו, הרב שלי התבונן בנו ארוכות, עשרות התלמידים סביב שולחנו, ואמר: 'אף אחד כאן לא מאמין שהוא ינוחם. אני רואה כאן שאתם לא מאמינים באמת שאתם תנוחמו, תנוחמו לגמרי, למרות שהשם הבטיח. אני רואה שאין כאן אחד שמאמין בלבו שיצא ממנו משהו. שהוא יגיע לאן שהוא חלם להגיע. שהוא יצליח לשבור את ההרגל הזה או המידה ההיא… שהוא יהיה אי פעם שמח… טהור במחשבותיו… מתפלל יפה, אבא טוב, בעל טוב, עם לב טוב. לא כועס… אתם חושבים שזה לא ריאלי! אף אחד כאן לא ממש מאמין שזה יקרה, לא מתנחם!'. כך אמר. וכל אחד מאתנו הביט אל לבו וראה שהוא צדק. הרבה ידעו זאת מיד.

בגלל כל מה שקורה בעולם, אכזבות ואסונות, צרות ותקשורת רואה שחורות, בגלל כל אלה דעתו של אדם מחמיצה בקרבו. נחלשת. הוא נופל לדאגות של 'מה יהיה אתי? לא סביר שיגמר אתי טוב'. והעצה – זרוק את הרצון להתבונן ולהבין, הרצון למצוא מהלך בטוח של ישועה. זרוק את זה ודע שהשם איתך! הוא הבטיח, ואתה תצליח. קבל ניחומים. קבל ניחומים! זה יתהפך! למרות שיש לך רצון בוער להבין את הסיבות של כל העניינים, ואת המניעים האמתיים של מה שעובר עליך, דע שעדיין לא הגיע הזמן, עזוב. עזוב, זה נעלם לגמרי… הזהר לא ליפול לחלישות הדעת ולא לבעוט בכל, חלילה. יש הקב"ה והוא מאוד חשוב, ואתה נבראת בצלמו לכן אתה מאוד חשוב, והתורה היא מאוד מאוד חשובה ויש לך קשר גדול אליה וזה די והותר כדי להיות שמח יותר מכל המיליונרים הצעירים והיפים…(שאין להם תורה, כמובן)

אנחנו נצליח להיות קרובים לה'! אנחנו לא דואגים. אנחנו נזכה להתגבר, הכל יסתדר לנו. אנחנו רוצים, ואנחנו מתחילים שוב… ולכן, אנחנו מקבלים תנחומים. אנחנו בוודאי נגיע לאהבה ויראה. אנחנו שייכים לקדושת היום הזה. בחרו בנו. כל אחד מאתנו היה יכול להיות גוי, להיות דהוי וכהה, משוטט עם העדר התועה, והנה אנחנו בתפארת סוד העולם, אנחנו בנווה ההתחדשות של המשתה תמיד…