אנא, יום חמישי, המצא לכולנו מנוחה ושמחה, תחת שמי ההשגחה! זיכרונות כואבים (יום זיכרון השואה) וכיליון חרוץ יתהפכו לטוב ברחמים!

בס"ד

כנסת ישראל עולה כאובת זיכרונות מתוך ההפיכה, מתוך גיא ההריגה, מתפרקת על בעלה. הלוואי שנהייה ראויים לשאת את זכרם של אותם מיליונים ולהיקרא על שמם. הוי אחינו ובשרינו קדושי שנות הבלהה והאבדון.

אין ספק שרצונו של מי שאמר והיה העולם יתקיים בנו בין אם נתלהב מהתפקיד שהועיד לנו, בין אם, חלילה, נמשיך להסס ולנסות לערב טוב ברע ולחיות בעולם הדמיון לצד עולם האמונה… עד כמה נוקבים עד עומק המצולה, ומכוונים אל הגאולה, דבריו של יחזקאל נביא הגולה: שהיו לא נהיה ככל משפחות המבוכה, 'בחמה שפוכה אמלוך עליכם', עד כי תצלחו למלוכה.

ואנו עדיין בהיכון לקראת נפלאות אחרית הימים. ניסן עוד לא נגמר. העוצמות של חודש ניסן עדיין קורנות בעוזן, יש עוד פרחים בצמרת האילן, זה החודש, זה העידן שבו לא הייתי עצלן לסלק את החמץ הלאה מכאן (הנשים וודאי טרחו)!

ואנחנו בימים של המסע דרך כל 'היכלות המידות' (שבלב) אל מעמד הר סיני, שהוא פסגת יציאת מצרים. נכון? כך גם אמרנו לפרעה, שאנו רוצים ללכת לעבוד את השם אלוקינו במדבר. האם זה עדיין קורה? עדיין רלוונטי? בפה אנו סופרים את הימים אל היעד אבל האם גחלת הלב אדומה והולכת, לוהטת והולכת, ככל שאותה האש עד לב השמים הולכת ומתקרבת? או, אולי, הר סיני זה רק פולקלור שצבעו מטשטש ומתערבב, בעולם בו המחשב מהבהב?

וכאשר מדברים על תיקון המידות חייבים לזכור שהקב"ה 'קונה הכל'. כלומר, נמצא (בהסתרה גדולה) בכל מקום! גם בתחתיות, ברפש של המידות הנגועות, על מנת שיהיה אפשר לתקן אותן. כמו שאנו אומרים בברכת אבות: 'אל עליון, גומל חסדים טובים, קונה הכל'. כלומר, למרות שהוא עליון (או הו) הוא משפיל עצמו להביט עד תחתיות הארץ ולגמול כאן חסדים טובים. אלה הם י"ג מידות הרחמים (שהם כל תקוותנו) שנמשכים עד המדרגה התחתונה ביותר – 'קונה הכל', שזה בגימטריה (ראו זה פלא): "יראה", וכן גם: "גבורה". כלומר הקב"ה הוא הבעלים, הוא הקונה, גם של המדריגות הנמוכות האלה של הגבורה והיראה – של הדינים. שהם כל המצבים הכואבים, המדכאים, חסרי הרחמים, נטולי המשמעות – הקב"ה בעל הבית גם שם. הלוואי שנזכור.

ואותיות 'קונה הכל' הם הלא אותיות 'ונקה הכל'! כלומר, נוכחותו של הקב"ה במדרגות הנמוכות האלה (קונה הכל) היא לתכלית גילוי מידת 'ונקה' (ונקה הכל) שהיא הפסגה של י"ג מידות הרחמים – הם ה'חסדים הטובים' שהזכרנו בתפילה רגע לפני. כלומר, אתה, השם, מגיע עם הרחמים עד תכליתם – לנקות ולהמתיק ולהפוך לטוב את הדיכאון והייאוש (הם ה'גבורה' וה'יראה' – בגימטריה 'קונה הכל'). אתה השם נמצא שם למטה מטה על מנת להאיר ברחמיך גם את המצבים הנוראים האלה. אמן גדול! כי זה וואו גדול!