שידורים להאזנה והורדה
הרהורים וחוויות
ראש השנה בכותל
חזרתי אל הכותל. בשעות הקטנות של הלילה היה פרוש עליו יותר מתמיד הוד הקדומים המיוחד של ירושלים, הנוף התנ"כי השקט, העמוק, לוחש הסודות... דממה עתיקה כזו, קסומה... שובה את הנשמה.על התקווה ועל קורדובה
'אני בגן עדן בובה. סבא בגן עדן. הכול טוב, הכול מתוק.'
וראשו נשמט ברפיון אין-אונים הצידה. זה נראה מפחיד, אך הוא מתנער מייד.אומן כמו בפעם הראשונה
הנוף הכפרי הנמוג לאטו אל תוך הלילה, סביבות הציון הפועמים בקדושה, הכול היה עשיר כל כך בחיים עד שלא יכולת שלא לחוש מן כמיהה כזו שמכווצת לך את הבטן. והנה אתה כבר נמס מתשוקה להתמזג אל הרקע הזה ורק מחכה שיתפנה לך מקום ליד המעקהראינו סרט בחול המועד
הבית היה כל כך רגוע קודם, כמו מנמנם בשלוות המועד, וברקע, כמין אור מקיף, תחושת הנקיות המיוחדת של פסח. אשרי העם שככה לו. אבל אם אתה לא חושב בכיוון הזה ולא נזכר לשמוח בזה אז... מענה ליונה
השתנות צריך למדוד במילימטרים. ואפילו לא צריך למדוד, אלא להאמין שזה קורה וזהו.ליל פריחת האהבות
הנשמות הן הנכללות כרגע בחביקה של אושר שהרחק מעבר המילים, אושר של אחדות מענגת...רק הד קלוש מהתענוג הזה מתנוצץ עתה במוח ובלב וכשזה נגמר אתה משתאה מה בדיוק קרה...בכור ההשגחות
והשם ראה את ידי המושטת אליו כל כך, נלחמת לאחוז במעט ישוב דעת בלב הגעש והרעש ודופק לב הצבור, ואחז בה פתאום, והשער נפתחתזכורת נוגדת דיכאון
והרב מדבר שוב ומשפט אחד נחרט בזיכרוני, אוד מוצל מלהט רקיע הפורים: מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה – לא יכרע ולא ישתחווה בפני הייאוש מיליון חנוכיות
ואמרתי לעצמי אולי אנסה לראות אותם בפעם הראשונה, אולי אשתדל ליהנות מהם הנאה של הכרות ראשונה ויהיו בעיני כחדשים... ונעצרתי. כן, כך, באמצע הכביש