יום חמישי. מתנת אהבים מעטרת ראשי. ואנו מתכוננים ליציאה!!
בס"ד
חיים שהם עולמות על עולמות מהבהבים כאן לפרק זמן קצר ומספרים על עלילה…
והיא נעלמת להפליא – אני לדודי ודודי לי…
כך או כך, והקרנבל כבר הלך, ואנו נישאים הלאה על כנפי השכינה – easy rider …
אכן, השגחה יתרה מראה לנו הקב"ה בימים אלה: ניסים ומאורעות, נטויות הזרועות, לקראת נפלאות ואביב, עינינו צופיות אל הבאות והלב נדיב.
ואני מודה שאני נרגש לקראת העלאת תכניות הפסח אל גבהי תשומת לבכם (כלומר, אל דף הבית), הן מהוות תמונה בשלושה ממדים (אביביים) של פיגומי היהדות.
ואחת מהן – 'אביב האדם' – על פי מסותיו של הרב ש.ר. הירש, היא כה יפה עד שהתחננתי להשם לומר את הרעיון הפותח אותה גם בכתב (בלשוני, כמובן), ונעניתי, הנה:
אביב, מילת קסם, המעוררת את הלבבות להתחדש בתקוות ניגונים, הנה, החיים מתרעננים.
אך מה עלובה הייתה בשורת האביב לו היתה מוגבלת רק לעונת השנה הבאה וחולפת, מה אבודים וטרגיים היו כל הגעגועים לו היה חייב האדם לצמצם עצמו לאביב הטבעי של שדות הארץ בלי אביב משלו. וכי מי שהעניק אביב לגבעות, לדבורים ולאגמים לא יעניק אביב לאדם?
אלא, בוודאי שיש לנו אביב משלנו, כמעלתנו, אביב האדם. ענק ונורא! ואין צורך לחפש אותו בחורשות ובנחלים. הוא בא יבוא אלינו, אל ביתנו, אדון האביב בכבודו, המנצח על הנשמות, המעורר את הנעורים, בגילוי שכינתו: פסח, פסח, פסח! הוא יגיע אלינו וייקחנו אל עת דודים, אל תחת כנפי שכינתו הגואלת, אל החביות הגנוזות של יין המשומר מששת ימי בראשית, ונרים כוס ישועות, כוס חירות, רק שנתכונן לבואו כראוי.
ועכשיו, לכבוד האביב, כמה חיוכים להפשיר את הקרירות (אין לנו זמן ללוקסוס של שמירת דיסטנס ופרטיות. נבראנו ליהנות אחד מהשני, הזמן קצר והחיוכים דוחקים. כרטיס הביקור של הלב זה חיוך אמתי):
* אם הוא כותב לך שיר נרגש לקראת החתונה אז הוא אוהב אותך. אם שני שירים אז הוא ממש מאוהב. אם חמשה שירים, אז הוא כותב שירים!
* ידיד א: איך היה אתמול?
ידיד ב: עזוב, זה סיפור ארוך.
ידיד א: יש לי זמן.
ידיד ב: מצוין, נצל אותו והירשם לקורס "איך להבין רמזים רמה א".
אהרון בר הביא אלינו את האביב כל השנה
נפלא
דירוג: 5 / 5
כמה
אמיתי
דירוג: 5 / 5