יום שלישי – מתנת אהבים מעטרת ראשי – ואנו עדיין בכ'ור ה'ברזל (באדר) אך מתכוננים ליציאה!!

בס"ד

חיים שהם עולמות על עולמות מהבהבים כאן לפרק זמן קצר ומספרים על עלילה, נסתרת להפליא, אני לדודי ודודי לי… כך או כך, והקרנבל כבר הלך, ואנו נישאים הלאה על כנפי השכינה – easy rider

אכן, השגחה יתרה מראה לנו הקב"ה בימים אלה: ניסים ומאורעות. נטויות הזרועות, לקראת אביב ונפלאות, עיננו צופייה אל הבאות.

ואני מודה שאני נרגש לקראת העלאת תכניות הפסח אל גבהי תשומת לבכם (כלומר, אל דף הבית), הן מהוות תמונה בשלושה ממדים (אביביים) של פיגומי היהדות.

ואחת מהן – 'אביב האדם' – על פי מסותיו של הרב ש.ר. הירש, היא כה יפה עד שהתחננתי לשם לומר גם בכתב את הרעיון הפותח אותה ונעניתי:

אביב, מילת קסם, המעוררת את הלבבות להתחדש בתקוות ניגונים, הנה, החיים מתרעננים.

אך מה עלובה הייתה בשורת האביב לו היתה מוגבלת רק לעונת השנה החולפת, מה אבודים וטרגיים היו כל הגעגועים לו היה חייב האדם לצמצם עצמו לאביב הטבעי של שדות הארץ בלי אביב משלו. וכי מי שהעניק אביב לגבעות ולדבורים לא יעניק אביב לאדם?

אלא, בוודאי שיש לנו אביב משלנו, כמעלתנו, אביב האדם, ענק ונורא. ואין צורך לחפש אותו בחורשות ובנחלים. הוא בא יבוא אלינו, אל ביתנו, אדון האביב בכבודו, המנצח על הנשמות, המעורר את הנעורים, בגילוי שכינתו: פסח! פסח! פסח! הוא יגיע אלינו וייקחנו אל עת דודים, אל תחת כנפיו הגואלות, אל הכרמים של ענבי יין המשומר מששת ימי בראשית, רק שנתכונן לבואו כראוי.

אבל קודם כל כמה חיוכים להפשיר את הקרירות, אין לנו זמן ללוקסוס הזה של לשמור על דיסטאנס ופרטיות. נבראנו ליהנות אחד מהשני, הזמן קצר והחיוכים דוחקים. כרטיס הביקור של הלב זה חיוך אמתי:

* אם הוא כותב לך שיר נרגש לקראת החתונה אז הוא אוהב אותך. אם שני שירים אז הוא ממש מאוהב. אם חמשה שירים, אז הוא כותב שירים!

* ידיד א: איך היה אתמול?

  ידיד ב: עזוב, זה סיפור ארוך.

  ידיד א: יש לי זמן.

  ידיד ב: מצוין, נצל אותו והירשם לקורס "איך להבין רמזים רמה א".